חנוכה בפסגת זאב: אירועים, בתי כנסת ובית הבד העתיק

מה קורה בשכונה בחנוכה

את רוב אירועי החג בשכונה מארגן המינהל הקהילתי, וגם היכל התרבות מעלה בחנוכה הצגות ילדים לחג. בטבלה ריכזנו מה התקיים בחנוכה בשנים האחרונות, לפי ארכיון האירועים באתר. התוכנית משתנה מדי שנה, ולכן התאריכים, השעות והמחירים מתפרסמים קרוב לחג.

כל האירועים הקרובים בשכונה, כולל אירועי החנוכה כשהם מתפרסמים, נמצאים בלוח האירועים בפסגת זאב. כדאי להציץ גם בעמודים של היכל התרבות פסגת זאב ושל המינהל הקהילתי פסגת זאב. להצגות של היכל התרבות קונים כרטיסים מראש.

מארגנים אירוע חנוכה לבית הכנסת, לגן, למועדון או למשפחה, ומחפשים מרצה או מופע? יש באתר כתבה על מאגר של מרצים ואמנים שנבדקו מראש, ובה גם הרצאות ומופעים לחנוכה ולשאר החגים. לחנוכה מתאימים במיוחד תכנים על אור, נס וגבורה, מופע משפחתי לצד הדלקת נרות קהילתית, וערב נשים. ערבי החנוכה מבוקשים, ולכן כדאי לפנות לספק מוקדם.

בתי הכנסת, זמני התפילות והדלקת הנרות

בכל אחד משמונת ימי החג מוסיפים בתפילה "על הניסים", אומרים הלל אחרי תפילת שחרית וקוראים בתורה. את בתי הכנסת בשכונה ואת זמני התפילות שלהם תמצאו בעמוד בתי כנסת וזמני תפילות בפסגת זאב. לכל בית כנסת יש שם עמוד משלו, עם הכתובת ועם זמני התפילות שלו, וכדאי לבדוק בו לפני החג אם יש שינוי בשעות.

את הנרות מדליקים בכל אחד משמונת הלילות, מליל כ"ה בכסלו, עם רדת הלילה, ובמקום שרואים מבחוץ: בחלון שפונה לרחוב או ליד דלת הכניסה. ביום שישי מדליקים את נרות החנוכה עוד לפני כניסת השבת, ולפני נרות השבת, ושמים בחנוכייה מספיק שמן או נרות ארוכים, כדי שידלקו גם אחרי צאת הכוכבים. את שעת כניסת השבת בפסגת זאב בכל שבוע, כולל שבת חנוכה, מוצאים בעמוד זמני כניסת שבת ויציאת שבת בפסגת זאב.

בשאלות הלכה, למשל מתי בדיוק להדליק, מה עושים ביום שישי או איפה להעמיד את החנוכייה בדירה, שאלו את רב בית הכנסת שלכם.

יין ושמן: איפה הפיקו כאן שמן לפני כ-1,500 שנה

חנוכה הוא חג של שמן זית, וחודשי השמן של הארץ הם בדיוק החודשים שלפניו. מסיק הזיתים נעשה בסתיו, ואת הזיתים סחטו בחשוון ובכסלו, עד חנוכה. יש חוקרים שמציעים שעוד לפני ימי החשמונאים חגגו בתקופה הזו חג של סוף עונת השמן, ושהדליקו בו נרות בשמן זית.

הגבעות של פסגת זאב היו פעם שטח חקלאי, עם כרמים, מטעי זיתים וחוות שסיפקו יין ושמן לירושלים. לפי יוסי שפנייר, באתרים הארכיאולוגיים של השכונה נמצאו שישה מתקנים להפקת שמן, או חלקים מהם, רובם בפסגת זאב מזרח. חלק מהם אפשר לראות היום בתוך גינות ציבוריות, צעד מהבית.

איך עשו שמן: ארבעה שלבים

1. מסיק. בסתיו קטפו את הזיתים מהעצים ואספו אותם.
2. ריסוק. בבית הבד שמו את הזיתים באגן אבן עגול, וגלגלו עליו אבן כבדה בצורת גלגל, שריסקה אותם לעיסה.
3. סחיטה. את העיסה העבירו לסלים קלועים מענפים, וערמו את הסלים זה על זה. עליהם הניחו קורת עץ ארוכה, וקצה הקורה נמשך למטה בעזרת אבני משקולת כבדות. הלחץ סחט את השמן מהסלים, והוא טפטף לבור או לכלי איסוף.
4. מה שנשאר. מהגפת, שאריות הזיתים הסחוטים, הסיקו אש. את השמן עצמו אכלו, הדליקו בנרות ומשחו בו.

למה בבית בד ולא בשדה? כי הסחיטה נעשתה בתחילת החורף, כשכבר יורדים הגשמים הראשונים. לכן בתי הבד נבנו בדרך כלל בתוך מבנה או בתוך מערה. ומה זה בכלל "בד"? זה השם של קורת העץ הגדולה שלוחצת על הסלים, ממנה קיבל המקום את שמו.

חורבת עדסה: בית הבד המשוחזר

האתר הכי מתאים לביקור בחג הוא הגן הארכיאולוגי של חורבת עדסה, ברחוב פרופ' יום טוב עסיס, ליד תחנת הכיבוי ובסמוך לגן משחקים. בחפירות שנערכו כאן נמצאו שלושה בתי בד מחווה מהתקופה הביזנטית, מהמאות השישית והשביעית, כלומר מלפני כ-1,400 עד 1,500 שנה. בהמשך, בתקופה האסלאמית הקדומה, נבנה ליד החווה יישוב עם בית בד גדול, בגודל של כ-7 על 10 מטרים, במרתף של מבנה גדול.

היום אפשר לראות בגן שחזור מלא של מתקן הסחיטה: קורת עץ ארוכה, ובקצה שלה אבני משקולת. לידו יש אגן ריסוק עם אבן ריסוק עגולה, ואבני ריסוק מקוריות שנמצאו באתר והוצבו בגן. השבילים מרוצפים והשרידים מוקפים מעקות, ולכן זה אתר נוח גם לילדים קטנים.

גן הידע: הגת עם הפסיפס

ממש בצומת שבין פסגת זאב מזרח למערב, ברחוב מאיר גרשון ליד הפסל האדום, נמצא גן הידע, שנקרא גם גן אבי הידע ובערבית ראס אבו מערוף. היה כאן חלק מחווה חקלאית קדומה. נמצאו בו מקוואות מימי בית שני, משטח אבן לסחיטת זיתים, מערה עם בית בד, וגת גדולה שבה דרכו ענבים. משטח הדריכה המרכזי של הגת היה מרוצף בפסיפס לבן, ומסביבו היו משטחים קטנים שבהם הניחו את הענבים לפני הדריכה. שביל עץ עם מעקה עובר מעל השרידים.

את הענבים דרכו ברגליים יחפות, כדי לא לרסק את החרצנים, והמיץ זרם לבור קטן ליד הגת. בניגוד לבית הבד, הגת עמדה בדרך כלל בשטח פתוח, קרוב לכרם, כי את הענבים אי אפשר היה לסחוב רחוק בלי לפגוע בהם.

עוד בתי בד בשכונה

• מנזר הצבאים, ליד גינת טוניק בפסגת זאב מזרח: מבנה ביזנטי שנמצאו בו גתות ובית בד. באחד החדרים מונחות אבנים עגולות גדולות, חלקן עם חור באמצע.
• חורבת עג'ג'ת, ליד רחוב כיסא רחמים בפסגת זאב מזרח: שרידי חווה עם בית בד, גת ומקווה.
• חורבת כעכול, בין רחוב אליהו מרידור לרחוב יוסף נדבה: כפר עתיק, שנשארו בו גם אבני בית בד. השטח טבעי ולא מפותח, ויש בו בורות פתוחים, ולכן הוא מתאים לילדים גדולים עם מבוגר.

כל שבעת אתרי העתיקות של השכונה, עם מפה, דרכי הגעה ומסלולי הליכה ביניהם, מחכים לכם במדריך אתרי העתיקות של פסגת זאב.

משימות לילדים בבית הבד

• בלשי שמן: בחורבת עדסה, מצאו את אגן הריסוק ואת מתקן הסחיטה. באיזה מהם התחילו, ובאיזה סיימו?
• מכונה בלי חשמל: הסתכלו על הקורה ועל אבני המשקולת. למה דווקא אבנים כבדות? מה היה קורה אם הקורה הייתה קצרה?
• ספירה בגת: בגן הידע, חפשו את משטח הדריכה הגדול ואת המשטחים הקטנים שמסביבו. כמה מהם אתם רואים?
• שאלה לשולחן החג: את השמן למנורה במקדש היה צריך להכין בטהרה. בחורבת עדסה נמצאו גם מקוואות טהרה. למה לדעתכם הם עמדו ליד המקום שבו גרו ועבדו?
• בבית: מדליקים בשמן זית? הסתכלו על הפתילה ונסו להבין איך השמן "מטפס" בה עד הלהבה.

המכבים, חדשה ועדסה: מה הקשר לשכונה

בחורבת עדסה נמצא גם כפר יהודי מימי בית שני. לפי השלטים של רשות העתיקות באתר, הכפר קם כנראה בתקופת החשמונאים, במאה הראשונה לפני הספירה, וננטש במרד הגדול, בשנת 68 לספירה. נמצאו בו שישה מקוואות טהרה, כלי אבן, מטבעות, וגם נרות חרס, מנורות השמן הקטנות שבהן האירו את הבית.

ויש עוד קשר, מסקרן במיוחד. בספר מקבים מסופר על אחד הניצחונות הגדולים של יהודה המכבי, בשנת 161 לפני הספירה, על המצביא הסלאוקי ניקנור, ליד מקום שנקרא חדשה, מצפון לירושלים. יום הניצחון, י"ג באדר, נחגג בימי בית שני כ"יום ניקנור". השם הערבי עדסה נשמע קרוב לחדשה, ובאזור שבין פסגת זאב לגבעון יש שלוש חורבות שנקראות כך. כבר במדריך טיולים משנת 1920 זיהו את אחת החורבות בשם עדסה עם חדשה של ניצחון יהודה המכבי.

אז האם הקרב היה כאן, ליד הבתים שלנו? כנראה שלא, ואין על כך ודאות. החוקרים הציעו כמה חורבות שונות באזור. אחת ההצעות הייתה החורבה שבפסגת זאב, אבל הזיהוי המקובל יותר הוא חורבה אחרת בשם הזה, ליד גבעון, באזור גבעת זאב של היום. גם הזיהוי הזה לא ודאי: כשיישוב חדש שקם שם ביקש להיקרא "חדשה", ועדת השמות הממשלתית סירבה בגלל הספק, והוא נקרא גבעון החדשה. מה שידוע: רוב הקרבות של יהודה המכבי סביב ירושלים התרחשו בהרים שמצפון לה, לא רחוק מהשכונה של היום.

עוד על ההיסטוריה של השכונה, מהכפרים העתיקים ועד הבנייה המודרנית, בעמוד כל מה שצריך לדעת על פסגת זאב.

מה עושים עם הילדים בחופשת חנוכה

חופשת חנוכה נופלת בלב החורף, ולכן כדאי להחזיק ביד גם אפשרויות לימי גשם. השעות משתנות בחג, ולכן לפני שיוצאים בודקים בעמוד של המקום.

• הספרייה העירונית פסגת זאב, רחוב גל: השאלת ספרים, פינת קריאה, שעת סיפור לילדים ופעילות בחופשות.
• המינהל הקהילתי, שדרות משה דיין 135: רוב אירועי החג בשכונה מתקיימים כאן, ובחופשת חנוכה התקיימו בשנים האחרונות גם סיורים בטבע. החוגים הקבועים מרוכזים בעמוד חוגים בפסגת זאב.
• הקאנטרי והבריכה, רחוב גל 3: בריכה מקורה ומחוממת שפתוחה כל השנה, ובריכת פעוטות. יש שעות נפרדות לנשים ולגברים.
• היכל התרבות, עמנואל מורנו 22: הצגות ילדים ומופעים, ובחנוכה גם הצגות לחג.
• מתקני הספורט בשכונה: אולמות ומגרשים, לימים שבהם צריך להוציא אנרגיה.
• קניון לב הפסגה, שדרות משה דיין 106: מקום מקורה ליום גשום, צמוד לתחנת הרכבת הקלה.

ביום יבש, כדאי לצאת החוצה. החורף הוא עונה יפה ביער מיר, שמשותף לפסגת זאב ולנווה יעקב, ובנחל זמרי, והמינהל הקהילתי כבר הוציא בחופשת חנוכה סיורים לשניהם. מסלולים ונקודות יציאה תמצאו בעמוד טיולים בפסגת זאב ובמדריך נחל זמרי. ליד חורבת עדסה, מנזר הצבאים וגן הידע יש גינות משחקים, וכל הגינות בשכונה מרוכזות בעמוד גינות ופארקים בפסגת זאב. ואם יורד גשם בלי הפסקה, מדריך החורף שלנו מרכז עוד מקומות מקורים ומה עושים ביום סערה.