נחל זמרי: מסלולים, צבאים ופארק הטבע העירוני

איפה הנחל ומה מיוחד בו

נחל זמרי הוא נחל אכזב: רוב השנה הוא יבש, ורק בימים בודדים בחורף, אחרי גשם כבד או שלג, זורמים בו מים. הוא מתחיל ממערב לשכונה בגובה של כ-750 מטר, יורד מזרחה בין שני חלקי השכונה, ומתחבר בהמשך לנחל פרת. מי שרוצה לדעת עוד על הגובה של השכונה עצמה ימצא את זה בכתבה מה הגובה של פסגת זאב מעל פני הים.

הנחל יושב על התפר בין הרי ירושלים לספר המדבר. לכן נפגשים בו צמחים של ההר עם צמחים שמגיעים מהמדבר, ובעלי חיים שכמעט לא רואים במקומות אחרים בעיר. עיריית ירושלים רשמה את הנחל כאתר טבע עירוני, ובתחום האתר נכללים כ-1,080 דונם של שטח פתוח, שתחום בבתי השכונה ובכבישים, ובמזרח בגדר ההפרדה. ממזרח לנחל נפתח נוף אל הרי מואב ובקעת הירדן.

מהאמפיתיאטרון של פארק עמנואל מורנו יש תצפית מזרחה אל מדבר יהודה ואל הנחל. מדרום לנחל עוברת טיילת רחמילביץ, שמשקיפה על הנחל ועל הכפר חיזמא שממול.

כניסות ושבילים

השבילים בנחל סומנו בידי החברה להגנת הטבע יחד עם תושבי השכונה, והם חוצים את הנחל לאורכו. אלה שבילי עפר ואבנים, ולא שבילים סלולים.

השביל הכחול: לאורך הנחל, מגל עד קראוס

השביל הכחול (מספר סימון 8139) הוא השביל הראשי. הוא יוצא מרחוב גל במערב ומגיע לרחוב משה קראוס במזרח, באורך של כ-2.5 קילומטר. רוב הדרך הוא יורד בהדרגה מזרחה, ולכן ההליכה מגל לקראוס קלה יותר מהכיוון ההפוך. במפת הנחל של המינהל הקהילתי הוא מסומן כ"שביל משפחות".

השביל הירוק: דרך הליבה השמורה

השביל הירוק (מספר סימון 8138) יוצא מרחוב משה קראוס ונפגש עם השביל הכחול באמצע הנחל. הוא עובר בחלק השמור של הנחל, ליד מטע זיתים, ובמפת המינהל הוא מסומן כ"מסלול למיטיבי לכת". מי שהולך בשביל הכחול וחוזר בירוק עושה טיול מעגלי.

הכניסות לנחל

מגיעים בתחבורה ציבורית? כל הקווים והתחנות נמצאים בדף תחבורה ציבורית בפסגת זאב.

מה רואים לאורך הדרך

• מצפה אודי: פרגולה בקצה המזרחי של השביל, סמוך לרחוב שלמה ומשה תג'ר. היא הוקמה ביוזמת התושבים והמינהל הקהילתי, לזכרו של החייל אודי אלגרבלי, ומשם אפשר להשקיף על הנחל ולפעמים לראות צבאים.
• חורבת זמרי: שרידי יישוב חקלאי קדום בשוליים הדרומיים של הנחל, מתחת לטיילת רחמילביץ. עוד על החורבה בפרק השם והעבר החקלאי.
• גתות, בורות מים וטרסות: פזורים לאורך הנחל, שרידים של חקלאות קדומה באזור.
• גבעת הפרפרים: הגבעה שמצפון מזרח לרחוב משה קראוס. מהפסגה שלה נשקף נוף לכל הכיוונים, אל מדבר יהודה ואל השכונה, ובאביב מתאספים בה פרפרים.

טיפים לפני שיוצאים

• בנחל כמעט אין צל. בקיץ כדאי לצאת מוקדם בבוקר או לקראת הערב, עם מים וכובע.
• בואו בנעליים נוחות, כי השבילים מלאים באבנים.
• עם עגלת תינוק נוח יותר ללכת בטיילות הסלולות. רשימה שלהן יש בדף טיולים בפסגת זאב.

חי וצומח לפי עונה

בנחל יש בתה של סירה קוצנית, צמחי סלעים, שדות עשב שעובדו פעם, עצי חורש פזורים, ובוסתן ישן של זיתים ושקדים. הנה מה שמחכה בו בכל עונה:

מי גר בנחל כל השנה

• יונקים: צבי ארץ ישראלי, שפן סלעים, שועל מצוי, דורבן, גירית, קיפוד ועטלפון לבן שוליים. בנחל יש מושבה של שפני סלע שנספרו בה מאות פרטים.
• ציפורים: הנחל הוא אתר צפרות חשוב. מקננים בו מינים שנדירים בסביבת ירושלים, כמו שחור זנב ופיפיון הרים, ורואים בו גם דוכיפת, בז מצוי, נץ מצוי, סבכי שחור כיפה ועוד.
• זוחלים: חרדון מצוי, חומט, צב יבשה מצוי וזעמן שחור. חי כאן גם צפע ארץ ישראלי, ולכן הולכים בשביל ולא מכניסים ידיים בין סלעים.

הצבאים של הנחל

הצבאים הם הסמל של נחל זמרי. מדובר בצבי ארץ ישראלי, מין בסכנת הכחדה. צבי בוגר שוקל כ-20 קילו, והקרניים שלו מגיעות לאורך של כ-30 סנטימטר. לזכר יש קרניים עבות וגדולות, ולנקבה קרניים דקות וקצרות יותר.

מתי ואיפה רואים אותם

הצבי פעיל ביום, ולכן אפשר לראות אותו יחסית בקלות, לפעמים בעדר קטן ולפעמים לבד. הוא מעדיף את המדרונות הפתוחים, שבהם יש עשב ושיחים נמוכים. ממצפה אודי שבקצה המזרחי אפשר לצפות בצבאים שבנחל.

• נובמבר עד ינואר: עונת ההזדווגות. הזכרים מסמנים טריטוריה ונלחמים זה בזה.
• סוף פברואר עד מאי: עונת ההמלטה, אחרי היריון של כחצי שנה. בדרך כלל נולד עופר אחד.

כמה צבאים יש

בסקר יונקים שערכה החברה להגנת הטבע ב-2019 הוערך העדר שחי ביער מיר (היער הקהילתי שבין פסגת זאב לנווה יעקב) ובנחל זמרי יחד בכ-80 פרטים. ב-2020 נערכה ספירה של תושבים יחד עם רשות הטבע והגנים בנחל זמרי וביער ענתא, ובה תועדה אוכלוסייה גדולה ובריאה.

למה הם בסכנה

הנחל מחובר רק ליער ענתא שמדרום. גדר ההפרדה ניתקה אותו ממדבר יהודה, והכביש שמוביל למחסום חיזמא מפריד בינו לבין יער מיר שמצפון. בכל שנה נדרסים צבאים שמנסים לחצות את הכביש. כדי לחבר בין השטחים נקבע בתכנית מתחם "שער דוכיפת" מעבר אקולוגי מעל שדרות סיירת דוכיפת.

מצאתם עופר לבד? אל תיגעו בו

הצביה מחביאה את העופר בין השיחים בשבועות הראשונים, ומגיעה כמה פעמים ביום להניק אותו. עופר ששוכב לבד בדרך כלל לא ננטש, אלא מוסתר. אסור לאסוף אותו או להאכיל אותו. אם נראה שהוא פצוע או במצוקה, מתקשרים למוקד רשות הטבע והגנים, ‎*3639, ופועלים לפי ההנחיה. סיפור מהשכונה על עופר שהוחזר לאמא שלו יש בכתבה השכנים שדואגים לצבאים ולעופרים.

כללי התנהגות בנחל

הנחל הוא אתר טבע עירוני, וחיות הבר בו חיות צמוד לבתים. במפת האתר של המינהל הקהילתי מסומנים חמישה איסורים:

• לא מדליקים אש. לא מדורה ולא מנגל. הצמחייה היבשה נדלקת בקלות, בעיקר בקיץ ובסתיו.
• לא מכניסים כלבים. כך שומרים על הצבאים ועל העופרים שמוסתרים בין השיחים. לכלבים יש בשכונה גינות כלבים, למשל מול גינת הלטאה ברחמילביץ ובפארק שמואל תמיר. הרשימה המלאה נמצאת בדף וטרינרים וגינות כלבים בפסגת זאב.
• לא משאירים פסולת. מה שהבאתם, מחזירים איתכם הביתה.
• לא נכנסים ברכב. חונים מחוץ לנחל, בחניות שליד הכניסות.
• לא קוטפים פרחים. הכלניות, הסחלבים והצבעונים נשארים בשטח, כדי שיפרחו גם בשנה הבאה.

ראיתם פגיעה בטבע, חיית בר פצועה או צבי דרוס? מדווחים למוקד רשות הטבע והגנים ‎*3639. על מפגע עירוני, כמו פסולת שהושלכה, מדווחים למוקד העירוני 106.

השם והעבר החקלאי

השם הערבי של הוואדי, ואדי זמרי, משמר כנראה שם מקראי. בספר דברי הימים, ברשימת משפחות שבט בנימין, מופיעים יחד עלמת, עזמות וזמרי. עלמת מזוהה עם חורבת עלמית הסמוכה, ועזמות עם הכפר חיזמא שממזרח לנחל. מכאן ההשערה שגם זמרי היה מקום באזור.

לאורך הנחל פזורים שרידים של מפעל חקלאי קדום: גתות להכנת יין, בורות מים, כבשן סיד, שומרות וטרסות. בשוליים הדרומיים של הנחל נמצאת חורבת זמרי, שנסקרה לפני בניית השכונה. ב-1990 נחפרה החורבה, ונמצאו בה שרידי יישוב מתקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית, ובהם בית מתקופת הברזל מהדגם שנקרא "בית ארבעת המרחבים". אחרי החפירה החורבה כוסתה בעפר, ועל חלק ממנה נסלל רחוב משה רחמילביץ. היום רואים בשטח ערימת עפר, שרידי קירות ושברי חרסים רבים. הבית עצמו לא השתמר.

פארק הטבע העירוני: מה מתוכנן

המהלך התחיל כיוזמה של תושבי השכונה, שמקיימים בנחל פעילות קהילתית מאז 2015. בינואר 2019 הכריזו המינהל הקהילתי, החברה להגנת הטבע ועיריית ירושלים על הנחל כאתר טבע עירוני, והעירייה החליטה להפוך אותו לפארק הטבע העירוני הבא של ירושלים, אחרי עמק הצבאים. בדצמבר 2020 אישרה הוועדה המקומית את התכנית להפקדה, והתכנית אושרה. היא חלה על כ-725 דונם.

מה התכנית קובעת

• ליבה שמורה: רוב השטח יישאר טבעי, בלי פיתוח, חוץ מעבודות שיקום.
• מבואה ראשית ברחוב גל: בריכות מים, שבילי הליכה, גינה קהילתית, מגרשי ספורט, חוות לימוד, מרכז מבקרים, חניה ומבנה ציבור לפעילות קהילתית ומסחר.
• גשר מעל רחוב גל: יחבר את מבני הציבור, הפארק הציבורי והרכבת הקלה אל הפארק.
• מסלולי טבע ושיקום המחצבה: בפרויקט שחברת מוריה מבצעת נכללים מסלולי טבע, שיקום המחצבה הישנה, אזורי התכנסות, חניון יום, פינות ישיבה ושילוט.

איפה העבודות עומדות

העבודות נעשות בשלבים. ב-2022 סיימה חברת הגיחון לטפל בקווי הביוב בוואדי. השלב הבא, שנקרא "שלב א'", התחיל ביוני 2023, ובמסגרתו מתוכנן פיתוח של השביל העליון של הנחל, מרחוב משה קראוס מערבה. במערכת המפות של העירייה הפרויקט רשום כפרויקט בביצוע, ולכן ייתכן שתפגשו בנחל אזורי עבודה. מספר התכנית באתר מינהל התכנון הוא 101-0781963. תכניות נוספות שמתוכננות בשכונה מרוכזות בדף פרויקטים חדשים והתחדשות עירונית בפסגת זאב.

סיורים ופעילות קהילתית

הפעילות בנחל מתנהלת דרך רכז טבע, מורשת וקיימות במינהל הקהילתי פסגת זאב, יחד עם תושבים פעילים. בין הפעילויות שהתקיימו בנחל:

• סיורי פריחה בסוף החורף, כשהכלניות והסחלבים בשיאם.
• סיורי עששיות בערבי הקיץ, להכיר את הנחל בלילה ולהקשיב לקולות המדבר.
• ימי ניקיון והתנדבות נוער, גם בשיתוף רשות הטבע והגנים.

את המועדים הקרובים מפרסמים בלוח האירועים בפסגת זאב. ומי שעוד לא מכיר את השכונה, ימצא את כל המידע הבסיסי בדף פסגת זאב: כל מה שצריך לדעת.