מנזר הצבאים (דיר ע'זאלי): מבנה ביזנטי ליד גינת טוניק בפסגת זאב מזרח

מה התגלה בחפירה

את האתר זיהה לראשונה החוקר ש' גיבסון, בסקר ארכיאולוגי שנערך ב-1981, כשפסגת זאב מזרח עוד לא הייתה קיימת. תשע שנים אחר כך, לפני שהתחילו לבנות את הבתים סביב הגבעה, רשות העתיקות ערכה כאן חפירה נרחבת. את החפירה ניהלה הארכיאולוגית רינה אבנר, ובזכותה אנחנו יודעים היום מה היה כאן.

בחפירה נחשף מבנה של כ-25 על 35 מטר, שטח של בערך שני מגרשי כדורסל זה לצד זה. החוקרים הבחינו בשלושה שלבי בנייה, ותיארכו את השרידים לתקופה הביזנטית ולראשית התקופה המוסלמית, עד בערך המאה השמינית לספירה. הקירות מחלקים את המבנה לחדרים בגדלים שונים ובכיוונים שונים, ובמקומות מסוימים הם השתמרו עד גובה של כשני מטרים.

לפי דוח החפירה, המקום היה גם משק עבודה של ממש: נמצאו בו אורוות, גתות שבהן הכינו יין ובית בד שבו הפיקו שמן זית. באחד החדרים התגלתה רצפת פסיפס לבנה וגסה, ובאותו חדר עמדו מתקנים להפקת שמן. שרידים מהפסיפס הזה אפשר לראות במקום גם היום.

למה חושבים שזה היה מנזר

בחדר הפסיפס נמצאו כמה פריטים שלא מתאימים למשק חקלאי רגיל: עמוד, כותרת של עמוד עם עיטורים ושבר של לוח שיש, שאולי היה חלק משולחן של טקס נוצרי. מהממצאים האלה הסיקו החוקרים שמעל החדר הייתה כנראה קומה שנייה, ושייתכן שהיה בה חדר תפילה. מכאן ההערכה שמדובר במנזר.

לפי החוקרים, זה היה מנזר מהסוג שבו הנזירים חיו חיים משותפים, כמו המנזרים שהתגלו במעלה אדומים, במישור אדומים ובנחל פרת. הוא היה קטן ולא מרכזי, ולכן לא נזכר בכתבים הנוצריים של התקופה. את מה שאנחנו יודעים עליו גילו רק האבנים.

מנזר בשולי המדבר

פסגת זאב יושבת על ספר המדבר, ובתקופה הביזנטית מדבר יהודה היה מלא מנזרים. החוקר יזהר הירשפלד חילק את הסיפור לשלושה שלבים. במאה הרביעית נוסדו המנזרים הראשונים, ואחד מהם, בנחל פרת, לא רחוק מכאן, ייסד נזיר בשם חריטון. במאה החמישית התפשטו המנזרים במדבר, וייתכן שגם המבנה בפסגת זאב נבנה אז. השיא הגיע מסוף המאה החמישית ועד הכיבוש המוסלמי ב-638, כשבמדבר פעלו עשרות מנזרים ומאות נזירים.

הנזירים רצו להתרחק מהעיר, אבל לא יותר מדי: הם נשענו על הכנסייה בירושלים. כך נוצרו מנזרים קטנים גם בשולי העיר. בפסגת זאב יש עוד אתר אחד שבו מצאו סימנים לנזירים, ראס א-טוויל שבפסגת זאב מרכז.

גבעה רכה בצומת דרכים

המבנה נבנה על גבעה של קירטון, אבן גיר רכה שקל לחצוב בה. זו הסיבה שבשטח יש כמה בורות מים: אפשר היה לחצוב אותם בלי מאמץ גדול ולאסוף לתוכם מי גשם. המקום גם עמד בצומת של דרכים מקומיות: דרך אחת ירדה דרומה מערבה לירושלים, אחרת עלתה צפונה לדרך הראשית שעל גב ההר בין ירושלים לשכם, ועוד אחת פנתה מזרחה, לכיוון המדבר.

למה "הצבאים"?

"מנזר הצבאים" הוא תרגום לעברית של השם הערבי של המקום, דיר ע'זאלי. אף אחד לא יודע בוודאות אם המנזר נקרא כך כבר בימים שבהם פעל, או שהשם הודבק לחורבה מאוחר יותר. מה שכן ידוע הוא שצבאים חיים באזור עד היום. יש שני עדרים שמסתובבים ליד השכונה, אחד בנחל זמרי שבין פסגת זאב מרכז למזרח, והשני ביער הקהילתי בין פסגת זאב לנווה יעקב. כך שהשם מתאים גם היום.

מה רואים היום, חלק אחרי חלק

השלט, השער והגינה

ברחוב יש שלט חום שמכוון אל "מנזר הצבאים". האתר צמוד לגינת טוניק, גינה קטנה עם שבילים מרוצפים, פרגולה עם ספסלים, עצי זית, מדשאה, נדנדות ומגלשה בארגז חול. מהגינה רואים היטב את הקירות של המבנה, ומומלץ לבדוק אם השער פתוח.

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

הקירות והחדרים

החלק הגדול של האתר הוא רשת של קירות אבן נמוכים, שמחלקים את המבנה לחדרים קטנים וגדולים. בין חלק מהחדרים עוברים מעברים צרים, ובתוך החדרים מונחים גושי אבן גדולים. ממבט מלמעלה רואים שהמבנה בנוי כמו לוח משבצות של חדרים, ולידו יש עוד שרידי קירות. בחורף העשב בין הקירות ירוק וגבוה, ובקיץ הוא מצהיב ומתייבש.

• 
• 
• 
• 
• 

הפסיפס והאבנים העגולות

הפינה הכי מעניינת באתר היא חדר שבו נשארה פיסה של רצפת פסיפס לבנה, מאבנים קטנות. על הרצפה ולידה מונחות אבנים עגולות גדולות, חלקן עם חור באמצע, ואבן גלילית עם שקע. לפי דוח החפירה, בחדר הזה עמדו מתקנים להפקת שמן, ולכן ייתכן שחלק מהאבנים קשורות אליהם. לא בדקנו בוודאות למה שימשה כל אבן, וזו בדיוק השאלה ששווה לשאול את הילדים.

• 
• 
• 

הבורות שבסלע

בכמה מקומות בשטח יש פתחים של בורות חצובים בסלע, מכוסים בסורגי ברזל. אלה עדות לבעיה שהעסיקה כל מי שגר כאן: לא היה מקור מים טבעי, וכל טיפה הגיעה מהגשם. כדאי להסתכל מבעד לסורג, אבל לא לעמוד עליו, ולשמור על הילדים קרוב.

• 
• 

עוד פרטים קטנים שכדאי לחפש

מי שמסתובב לאט ימצא בין הקירות עוד אבנים מעניינות: עמוד אבן עגול ועליו גוש אבן גדול, לוח אבן גבוה שעומד זקוף, אבן מסותתת עם פתח מקושת ואבן חצובה בצורת שוקת.

• 
• 
• 
• 
• 
• 

משימות לילדים

• מפה של מבנה: עמדו בגינה או ליד השער וספרו כמה חדרים אתם מצליחים לראות. ציירו על דף את החדרים כמו משבצות, ונסו לנחש איזה חדר היה מטבח, איזה אורווה ואיזה מחסן.
• חפשו את הפסיפס: הוא לבן, עשוי מאבנים קטנות מאוד, ומסתתר בין העשב. כמה אבנים קטנות לדעתכם היו צריך כדי לרצף חדר שלם?
• חידת האבן העגולה: מצאו אבן עגולה עם חור באמצע. למה צריך חור באבן כבדה כל כך? מה אתם מנחשים?
• בלי ברז: לנזירים לא היו צינורות ולא ברז. מצאו את הסורגים שמכסים את הבורות, ונסו להסביר מאיפה הגיעו המים.
• שני מגרשי כדורסל: המבנה היה גדול בערך כמו שני מגרשי כדורסל. נסו לסמן בצעדים בגינה כמה גדול זה.

כמה כללים לפני שנכנסים: לא מטפסים על הקירות, לא דורכים על הפסיפס, לא עומדים על הסורגים ולא לוקחים הביתה אבנים או חרסים. השטח לא מרוצף ויש בו אבנים ובורות, ולכן הוא פחות מתאים לעגלות.

איך מגיעים

• הכתובת: רחוב יצחק טוניק, פסגת זאב מזרח. מנווטים אל גינת טוניק, ומשם הולכים כמה צעדים אל שטח העתיקות. בדף של הגינה יש קישורי ניווט ופרטים מעודכנים על החנייה ועל המתקנים.
• באוטובוס: התחנות הקרובות הן "מאיר גרשון/רחמילביץ'" ו"רחמילביץ'/לבני", כמה דקות הליכה מהאתר. אילו קווים עוצרים בהן, אפשר לבדוק בדף התחבורה הציבורית בפסגת זאב.
• נקודת ציון: כ-200 מטר מהאתר נמצאת שלוחת המזרח של המינהל הקהילתי, ברחוב יצחק טוניק.
• השער: מומלץ לבדוק אם השער פתוח. גם אם לא תיכנסו, מהגינה רואים היטב את הקירות ואת החדרים.

ניווט בוויז גוגל מפות

מה עוד יש בסביבה

אחרי הביקור אפשר להמשיך לגינות הסמוכות: גן משה ונטורה המחודש נמצא כ-150 מטר מגינת טוניק, וגם גן המשחקים בפינת מאיר גרשון ורחמילביץ' וגן המשחקים המונגש בטיילת רחמילביץ' במרחק הליכה קצר. כל הגינות בשכונה מרוכזות בדף גינות ופארקים.

מי שרוצה לראות עוד עתיקות יכול ללכת ברגל לשלושה אתרים קרובים:

• חורבת עג'ג'ת, חווה עם מחילת מסתור: כ-600 מטר, כ-8 דקות הליכה.
• חורבת כעכול, כפר עתיק על ראש גבעה עם תצפית: כקילומטר, כ-13 דקות הליכה.
• גן הידע, חווה מימי בית שני עם מקוואות: כ-1.2 ק"מ, כ-16 דקות הליכה.

המינהל הקהילתי מקיים באתר מדי פעם פעילויות למשפחות, למשל סדנה להכנת נר חרס. כדאי לעקוב אחרי לוח האירועים בפסגת זאב. עוד רעיונות לטיולים קרובים לבית יש בדף טיולים בפסגת זאב.