פסגת זאב שליכל מה שקורה בפסגת זאב והסביבה
פרסום באתר
פסגת זאב שליכל מה שקורה בפסגת זאב והסביבה

אתרי העתיקות של פסגת זאב: מדריך לשבעה אתרים בתוך השכונה

מאת: מערכת האתר

פסגת זאב נבנתה על גבעות שאנשים עיבדו וגרו בהן כבר לפני אלפי שנים. בין הבניינים, הגינות והכבישים מסתתרים גתות שבהן דרכו ענבים, בתי בד שבהם הפיקו שמן זית, מקוואות מימי בית שני, מבנה גדול שכנראה שימש מנזר בתקופה הביזנטית, ומערות חצובות בסלע.

חלק מהאתרים פותחו לגנים עם שבילים ושלטים, וחלק נשארו שטח פתוח וטבעי. במדריך תמצאו לכל אתר מה הוא, מאיזו תקופה, מה רואים בו היום, איך מגיעים ומה יעניין את הילדים, וגם שני מסלולי הליכה שמחברים בין כמה אתרים.

  • 7אתרי עתיקות במדריך
  • 2מסלולי הליכה מוצעים
  • 772 מ'גובה ההר הגבוה, ראס א-טוויל
  • כ-2 ק"מהמסלול המזרחי בין שלושה אתרים
מבט מלמעלה על מנזר הצבאים בפסגת זאב מזרח: קירות אבן נמוכים שיוצרים חדרים רבים, ולצידם רחוב עם מכוניות חונות
מנזר הצבאים ממבט מלמעלה. צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, ייחוס 4.0

לפני שיוצאים: מה מחבר את כל האתרים

רוב האתרים בשכונה היו חוות ויישובים חקלאיים קטנים. מה שחוזר כמעט בכל אחד מהם הוא אותו "ארגז כלים" של חקלאים מלפני אלפי שנים, ושווה להכיר אותו לפני הסיור:

  • גת: משטח חצוב בסלע שעליו דרכו ענבים כדי להפיק מהם יין. המיץ זרם בתעלה לבור איסוף.
  • בית בד: המקום שבו הפיקו שמן זית. קודם ריסקו את הזיתים באבן עגולה כבדה, ואחר כך שמו את הרסק בסלים וסחטו אותו בעזרת קורת עץ ומשקולות אבן.
  • מקווה טהרה: בריכה חצובה עם מדרגות, שנאספו בה מי גשם לטבילה. מקוואות באתר מעידים שגרו בו יהודים שהקפידו על דיני טהרה.
  • בור מים: ליישובים כאן לא היה מקור מים טבעי, ולכן חצבו בורות בסלע ואספו לתוכם את מי הגשם מהגגות ומהשטח.
  • כבשן סיד: תנור שבו שרפו אבני גיר כדי לייצר סיד, חומר מליטה לבנייה. בחורבת עדסה, למשל, הפכו בית בד ישן לכבשן סיד.

התמונה שעולה מהחפירות היא של עורף חקלאי לירושלים: חוות, כפרים ומנזרים שגידלו ענבים וזיתים, ובתקופות מסוימות שיווקו שמן ויין לשווקי העיר.

כמה כללים פשוטים לכל האתרים: הולכים רק בשבילים, לא דורכים על פסיפסים ועל קירות, ולא מוציאים מהאתר שום חרס או אבן. בכמה אתרים יש בורות ומערות פתוחים, ולכן שומרים על הילדים קרוב.

ראש הגבעה הארכיאולוגית בפסגת זאב מרכז: משטח סלע עם חציבות, גדר מתכת סביב בור עתיק, ובניינים של ירושלים ברקע ביזנטית ואסלאמית קדומה
צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, ייחוס 4.0

1ראס א-טוויל, "ההר הגבוה" והגבעה הארכיאולוגית

  • איפהסוף רחוב השריונאי ורחוב התותחן, פסגת זאב מרכז
  • תקופותביזנטית, אסלאמית קדומה ואומאית
  • מה רואים היוםחציבות בסלע, בורות מים מכוסים בסורגים, פתח מערה ותצפית

הגבעה שבקצה רחוב השריונאי, בגובה 772 מטר, היא אחת הנקודות הבולטות בשכונה. בחפירות שנערכו בה ב-1981 נחשפו בראש הגבעה שרידים של כנסייה קטנה מהתקופה הביזנטית, עם אפסיס אחד, כלומר גומחה מעוגלת בקיר. מתחתיה נמצאה מערה גדולה עם פתח וגרם מדרגות חצוב בסלע. החוקרים משערים שאולי נשמרו במערה שרידים קדושים, ושאפשר היה להציץ אליהם דרך פתח ברצפת הכנסייה.

מסביב נמצאו מתקנים של חיי יום יום: תנור, כבשן סיד, בור מים וגת שבה הכינו יין, כנראה מענבים שגדלו על המדרון הצפוני, שבנוי טרסות. ממערב לשרידים יש גת נוספת, שחלקה חצוב בסלע וחלקה בנוי מאבן, ולידה בור מים חצוב. הממצא המפתיע ביותר היה אוצר של כ-200 מטבעות, כמעט כולם מהתקופות האומאית והעבאסית.

כדאי לדעת מראש: מהכנסייה כמעט לא נשאר דבר מעל הקרקע. רצפת הפסיפס שהייתה כאן כבר לא נראית, ומהקירות נשארה לרוב שורת אבנים אחת. מה שכן רואים היטב הם החציבות בסלע, הבורות המכוסים בסורגים, פתח המערה, והתצפית הרחבה מראש הגבעה לכיוון מדבר יהודה. בצמוד לאתר יש גינה ציבורית ובה אנדרטת סיירת דוכיפת, שלוחמיה נלחמו באזור במלחמת ששת הימים.

איך מגיעים: הולכים עד סוף רחוב השריונאי, לגינה עם האנדרטה, ומשם עולים ברגל לראש הגבעה. אפשר להגיע ברכב עד סמוך לאתר.

לילדים

חפשו את פתח המערה ואת המדרגות החצובות, וספרו כמה בורות מכוסים בסורגים אתם מוצאים. אחר כך נסו לדמיין: מישהו הסתיר כאן פעם כ-200 מטבעות. איפה אתם הייתם מסתירים אוצר על הגבעה?

הגן הארכיאולוגי בחורבת עדסה: קירות אבן עתיקים מוקפים מעקה, שביל מרוצף, הצללה ודשא, ובניינים חדשים ברקע בית שני, ביזנטית ואסלאמית קדומה
צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, ייחוס 4.0

2חורבת עדסה: כפר, חווה ובית בד ענק

  • איפהרחוב פרופ' יום טוב עסיס, ליד תחנת הכיבוי בכניסה המערבית לפסגת זאב מרכז
  • תקופותבית שני, ביזנטית ואסלאמית קדומה
  • מה רואים היוםגן מפותח עם שבילים, מעקות, שלטי הסבר ושחזור של מתקן לסחיטת זיתים

השם עדסה פירושו בערבית "עדשים", וכנראה הוא קשור לגידול קטניות שהיה נפוץ באזור מאז המאה ה-19. חפירה ראשונה נערכה כאן ב-1994, ובשנים 2014 עד 2016 נערכה חפירה גדולה לקראת בניית הבתים החדשים ופיתוח הגן. התגלה יישוב חקלאי משלוש תקופות עיקריות.

כפר יהודי מימי בית שני. הכפר קם כנראה בתקופת החשמונאים, במאה הראשונה לפני הספירה, וננטש ונהרס במרד הגדול, בשנת 68 לספירה. נמצאו בו שישה מקוואות טהרה, כלי חרס, נרות, מטבעות וכלי אבן. כלי אבן לא נטמאים לפי ההלכה, ולכן הם מעידים שגרו כאן יהודים שהקפידו על טהרה.

חווה מהתקופה הביזנטית, מהמאות השישית והשביעית. היו בה שלושה בתי בד, בתוך מבנים ובמערות, וגת גדולה. נמצא בה גם בית מרחץ עם חדר חם, שרצפתו נשענה על עמודונים מלבני חרס כדי שאוויר חם יזרום מתחתיה. מרחץ כזה מלמד שבעלי החווה היו אמידים.

יישוב מהתקופה האסלאמית הקדומה, מהמאות השמינית והתשיעית. אחרי שהחווה ננטשה, בית הבד המערבי הפך לכבשן סיד, שסיפק חומר מליטה לבניית יישוב חדש כ-150 מטר ממזרח. בקצה הצפוני של היישוב נמצא בית בד גדול, בגודל של כ-7 על 10 מטרים, בקומת המרתף של מבנה גדול. ארבעה עמודים בנויים מאבן מסותתת החזיקו את התקרה, וגרם מדרגות רחב הוביל אל רצפת בית הבד. בשנת 2018 טיפלו בבית הבד אנשי השימור של רשות העתיקות, והעמידו מחדש את אבני הריסוק שנמצאו לידו.

היום זה אחד האתרים המסודרים והנוחים לביקור בשכונה. השרידים מוקפים מעקות, יש שבילים מרוצפים, שלטי הסבר בעברית ובאנגלית, ולאורך השביל עומד שחזור של מתקן סחיטה עם קורת עץ ואבני משקולת, וגם אגן ריסוק עם אבן עגולה.

איך מגיעים: לרחוב פרופ' יום טוב עסיס, מצפון לצומת הרחובות עוזי נרקיס ועמיחי פאגלין, ליד תחנת הכיבוי.

לילדים

עמדו ליד השחזור של מתקן הסחיטה ונסו להבין: איפה שמו את הסלים עם רסק הזיתים, איך הקורה לחצה עליהם ולאן זרם השמן? זה האתר הכי מתאים לילדים קטנים, עם שבילים נוחים, ולידו גן משחקים.

גן הידע בפסגת זאב: שביל עץ עם מעקה עובר מעל משטחי סלע חצובים ושרידי קירות עתיקים בית שני עד אסלאמית קדומה
צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, ייחוס 4.0

3גן הידע (חורבת ראס אבו מערוף): מקוואות וגתות עם פסיפס

  • איפהרחוב מאיר גרשון, בצומת שבין פסגת זאב מזרח למערב, ליד הפסל האדום. חלק נוסף ליד רחוב ראובן ארזי
  • תקופותבית שני (רומית קדומה), רומית מאוחרת, ביזנטית ואסלאמית קדומה
  • מה רואים היוםשביל עץ עם מעקה, גתות, מקוואות, מערה עם בית בד וקשת משוחזרת

בשלט שבכניסה כתוב "גן הידע (חורבת ראס אבו מערוף)", ובשכונה קוראים לו גם "גן אבי הידע". השלט מספר על חווה חקלאית מתקופת בית שני, שרשות העתיקות חפרה ב-1990, ושעיריית ירושלים, רשות העתיקות והמינהל הקהילתי שיקמו. האתר מחולק לשני חלקים, במרחק של פחות מ-200 מטר זה מזה.

החלק התחתון, ליד הצומת. נחשפו בו שלושה מקוואות מטויחים בטיח אפור כהה, מהתקופה הרומית הקדומה, כלומר מימי בית שני. בשלב מאוחר יותר נבנה מבנה מעל המערה שבה נחצב המקווה הגדול, וחיברו אותו למערה בשני גרמי מדרגות חצובים. בתחתית המקווה נחצב בור, ומעליו הונח משטח אבן לסחיטת זיתים. כאן יש גם גת גדולה: משטח הדריכה המרכזי שלה היה מרוצף בפסיפס, ומסביבו ארבעה משטחי דריכה קטנים. מעל הגת היה גג שנשען על קשתות. המתקנים האלה פעלו מסוף התקופה הרומית ועד סוף התקופה הביזנטית. היום יש באתר שביל עץ עם מעקה, קשת משוחזרת ומערה עם בית בד.

החלק העליון, על הגבעה ליד רחוב ראובן ארזי. יש בו גת גדולה נוספת, עם משטח דריכה מרכזי בגודל של כ-5.6 על 5.3 מטרים, ומסביבו היו ארבעה משטחי דריכה קטנים, ששלושה מהם שרדו. מדרום לגת יש שני בורות איסוף גדולים, וממערב לה בריכת מים. המתקנים האלה הם מסוף התקופה הביזנטית ומתחילת התקופה האסלאמית הקדומה.

בשלט מופיעים גם כללי ההתנהגות באתר: לא להוציא ממנו שרידים, לסייר רק בשבילים המסומנים, לשמור על הניקיון, ולא לדרוך על הפסיפס.

איך מגיעים: לרחוב מאיר גרשון, ליד הצומת שבין מזרח למערב והפסל האדום. לחלק העליון עולים פחות מ-200 מטר לכיוון רחוב ראובן ארזי. ליד החלק העליון יש גן משחקים עם נוף ברחוב ראובן ארזי.

לילדים

משביל העץ חפשו את הגת עם משטחי הדריכה הקטנים מסביב, וספרו כמה מהם אתם רואים. אחר כך מצאו את המדרגות שיורדות לתוך המקווה. למה לדעתכם חצבו מדרגות לתוך בריכה?

שרידי רצפת פסיפס לבנה במנזר הצבאים, ולידה אבנים עגולות עם חור במרכז מבית בד עתיק ביזנטית ואסלאמית קדומה
צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, ייחוס 4.0

4מנזר הצבאים (דיר ע'זאלי): מבנה ביזנטי בלב פסגת זאב מזרח

  • איפהבין רחוב יצחק טוניק לרחוב משה רחמילביץ', פסגת זאב מזרח, צמוד לגינת טוניק
  • תקופותביזנטית ואסלאמית קדומה
  • מה רואים היוםקירות אבן של חדרים רבים, אבני בית בד ושרידי פסיפס. מומלץ לבדוק אם השער פתוח

מנזר הצבאים, דיר ע'זאלי בערבית, הוא מבנה אבן של כ-25 על 35 מטר מהתקופה הביזנטית ומראשית התקופה המוסלמית, צמוד לגינת טוניק בפסגת זאב מזרח. רשות העתיקות חפרה בו ב-1990, לפני שנבנו הבתים סביבו. נמצאו בו אורוות, גתות ובית בד, וגם עמוד, כותרת מעוטרת ושבר של לוח שיש שמרמזים על חדר תפילה נוצרי בקומה שנייה, ומכאן ההערכה שהיה כאן מנזר קטן. היום רואים קירות של חדרים רבים, שרידי פסיפס לבן, אבנים עגולות ובורות מכוסים בסורגים. מהגינה רואים היטב את המבנה, ומומלץ לבדוק אם השער פתוח.

לדף המלא על מנזר הצבאים

אבן עגולה וגדולה עם חור במרכז, מונחת על סלע בין עשב יבש בחורבת כעכול הלניסטית עד עות'מאנית
צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, ייחוס 4.0

5חורבת כעכול: כפר על ראש גבעה

  • איפהראש גבעה בשולי פסגת זאב מזרח, בין רחוב אליהו מרידור לרחוב יוסף נדבה
  • תקופותמהתקופה ההלניסטית ועד התקופה העות'מאנית
  • מה רואים היוםשרידי קירות, בורות, אבני בית בד ותצפית פנורמית. שטח טבעי ולא מפותח

חורבת כעכול היא אתר של כ-15 דונם, שנחפר בתחילת שנות התשעים. הוא מספר סיפור ארוך של כמה תקופות על אותה גבעה. מהתקופה ההלניסטית והרומית נמצאו שרידים של מבנה גדול עם שבעה חדרים, בור מים חצוב מתחתיו, ומקווה טהרה כ-100 מטר ממזרח, ולידו בור ושלושה טאבונים. נמצאו גם קברים חצובים בסלע.

מהתקופה הביזנטית נחשפה גת באוכף שממערב לגבעה. במרכז משטח הדריכה שלה נחצב בור מרובע, שבו עמד בסיס אבן של מכבש בורג. מהתקופה הממלוכית נמצא כפר בראש הגבעה: שלושה חדרים מקורים בקמרונות, בור מים גדול, בית בד, שורת חדרים של כ-4 על 4 מטרים כל אחד, וכבשני סיד עגולים. בראש הגבעה נמצא גם חלל בצורת פעמון, חצוב בחלקו בסלע, שפיר מוביל לתוכו. השרידים נחשבים דוגמה חשובה לבנייה מהתקופה הממלוכית והעות'מאנית, והכפר הממלוכי נדיר במידה שבה השתמר.

חשוב לדעת לפני שמגיעים: זה שטח טבעי ולא מפותח, בלי שבילי ביקור מסודרים. יש בו בורות פתוחים וקירות לא יציבים, ולכן הוא מתאים לסיור של מבוגרים וילדים גדולים, בזהירות, ולא לפעוטות. הפרס הוא התצפית: מראש הגבעה נפתח נוף רחב לכל הכיוונים.

איך מגיעים: לרחוב אליהו מרידור בפסגת זאב מזרח. הגבעה נמצאת בין רחוב אליהו מרידור לרחוב יוסף נדבה.

לילדים

חפשו את האבן הגדולה והעגולה עם החור באמצע, ונסו לנחש למה שימש החור. בראש הגבעה, עצרו והסתכלו לכל ארבעת הכיוונים: מה אתם רואים מכל צד?

חורבת עג'ג'ת ממבט מלמעלה: מבנה אבן מלבני המחולק לחדרים, בתוך שטח סלעי עם צמחייה בית שני ומרד בר כוכבא
צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, ייחוס 4.0

6חורבת עג'ג'ת: חווה עם מחילת מסתור

  • איפהפסגת זאב מזרח, ליד רחוב כיסא רחמים, צפונית למנזר הצבאים
  • תקופותבית שני ומרד בר כוכבא
  • מה רואים היוםמבנה אבן מלבני המחולק לחדרים, על משטח סלע בין הבתים

חורבת עג'ג'ת היא שריד של חווה חקלאית. נמצאו בה בית בד, גת, מקווה טהרה, בורות מים ומחילת מסתור, כלומר מחילה חצובה שבה אפשר היה להסתתר בשעת סכנה. את השרידים מייחסים לתקופת בית שני ולמרד בר כוכבא.

ממבט מלמעלה רואים היטב את מבנה החווה: מלבן של קירות אבן, מחולק לשורה של חדרים, על משטח סלע בין הבתים של השכונה. זה אתר קטן, שמתאים לעצירה קצרה במסלול ההליכה המזרחי.

איך מגיעים: לרחוב כיסא רחמים בפסגת זאב מזרח. ממנזר הצבאים זו הליכה של כ-600 מטר.

לילדים

ספרו לילדים על מחילת המסתור שנמצאה כאן. נסו לזהות את החדרים של החווה, וחשבו איפה הייתם מסתירים את הכניסה למחילה. כמו בכל האתרים, לא נכנסים לבורות ולמחילות.

7חורבת זמרי: היישוב העתיק ביותר, מתחת לאדמה

  • איפההחלק העליון של ערוץ נחל זמרי, בין פסגת זאב מרכז לפסגת זאב מזרח, ליד רחוב משה רחמילביץ'
  • תקופותברונזה תיכונה, ברזל, הלניסטית וביזנטית
  • מה רואים היוםהשרידים כוסו אחרי החפירה, ורואים בעיקר את הנוף של הנחל

בחורבת זמרי נמצא היישוב הקדום ביותר מבין האתרים שבמדריך: יישוב של כ-20 דונם מתקופת הברונזה התיכונה, ונמצאו בו גם שרידים מתקופות מאוחרות יותר. בחפירות נחשפו מבנה מתקופת הברזל עם שני חדרים ובור מים שהתחבר בתעלות לשתי בריכות חצובות, וגם "בית ארבעת המרחבים" בגודל של כ-9.8 על 12.2 מטרים, שגרם מדרגות הוביל בו לקומה שנייה. נמצאו גם שרידי מבנים מתקופת הברונזה, קברים ובית בד מהתקופה ההלניסטית, וגת מסוף תקופת הברזל, שבור השקיעה שלה הועמק והורחב בתקופה הביזנטית.

אחרי החפירות כוסו השרידים, ובית ארבעת המרחבים נהרס כשהחפירה הסתיימה. היום כמעט אי אפשר להבחין באתר, וחלקו נמצא מתחת לכביש ולידו. ובכל זאת, שווה להכיר אותו: מטיילת רחמילביץ' יש תצפית אל נחל זמרי, ואפשר לדמיין את היישוב שעמד כאן לפני אלפי שנים. השם "זמרי" מופיע בספר דברי הימים כשם של ראש משפחה בשבט בנימין, ולפי ההשערה שם הנחל שומר את השם הקדום.

איך מגיעים: לטיילת רחמילביץ', ולפארק רחמילביץ' עם גן החבלים. עוד על הנחל עצמו בכתבה על נחל זמרי.

לילדים

עמדו בטיילת והסתכלו למטה אל הנחל. נסו לנחש איפה הייתם בונים בית אם הייתם גרים כאן לפני אלפי שנים: קרוב למים, על הגבעה, או במקום שיש בו אדמה טובה לגידול?

מסלולי הליכה בין האתרים

המרחקים כאן הם הליכה ברחובות ובשבילים של השכונה, והזמנים הם הליכה נטו, בלי עצירות. עם ילדים ועצירה בכל אתר, כדאי לתכנן לפחות שעה וחצי למסלול המזרחי.

המסלול המזרחי: גן הידע, מנזר הצבאים וחורבת עג'ג'ת (כ-2 ק"מ, כ-25 דקות הליכה)

  1. גן הידע, החלק התחתון, ברחוב מאיר גרשון ליד הפסל האדום. מסיירים בשביל העץ.נקודת התחלה
  2. גן הידע, החלק העליון, ליד רחוב ראובן ארזי. אפשר לעצור בגן המשחקים עם הנוף.פחות מ-200 מטר, כ-2 דקות הליכה
  3. מנזר הצבאים וגינת טוניק. ההליכה עוברת ברחוב משה רחמילביץ' וברחוב יצחק טוניק.כ-1.2 ק"מ, כ-16 דקות הליכה
  4. חורבת עג'ג'ת, ליד רחוב כיסא רחמים.כ-600 מטר, כ-8 דקות הליכה

רוצים להמשיך? ממנזר הצבאים אפשר ללכת גם לחורבת כעכול, כקילומטר דרך רחוב משה רחמילביץ' ורחוב יוסף נדבה, בערך 13 דקות הליכה.

המסלול הקצר במרכז: ראס א-טוויל וחורבת עדסה (כ-700 מטר, כ-10 דקות הליכה)

  1. ראס א-טוויל והגבעה הארכיאולוגית, בסוף רחוב השריונאי. עולים לתצפית ומבקרים באנדרטה.נקודת התחלה
  2. חורבת עדסה, ברחוב פרופ' יום טוב עסיס. ההליכה עוברת ברחוב חיל האוויר ובשדרות משה דיין.כ-700 מטר, כ-10 דקות הליכה

מסלול טוב למשפחות עם ילדים קטנים: מתחילים בגבעה, ומסיימים בגן המסודר של חורבת עדסה ובגן המשחקים שלידו.

עוד טיולים ומקומות בשכונה

מכירים אתר עתיקות בשכונה שלא מופיע כאן, או שמשהו השתנה באחד האתרים? כתבו לנו ונעדכן את המדריך.

שאלות נפוצות על אתרי העתיקות בפסגת זאב

כמה אתרי עתיקות יש בפסגת זאב?

המינהל הקהילתי מונה בשכונה לפחות 15 אתרי טבע ומורשת, ובדף הארכיאולוגיה שלו מופיעים שמונה אתרים. במדריך הזה יש שבעה מהם: ראס א-טוויל, חורבת עדסה, גן הידע, מנזר הצבאים, חורבת כעכול, חורבת עג'ג'ת וחורבת זמרי. בנוסף יש שרידים קטנים רבים, למשל גתות, כבשני סיד ומערות קבורה ביער מיר, שבין פסגת זאב לנווה יעקב, וגתות רבות בנחל זמרי.

איזה אתר הכי מתאים לילדים קטנים?

חורבת עדסה, שיש בה שבילים מרוצפים, מעקות, שלטי הסבר ושחזור של מתקן לסחיטת זיתים, וגן משחקים בסמוך. גם גן הידע מתאים, בזכות שביל העץ שעובר מעל השרידים. בחורבת כעכול יש בורות פתוחים, ולכן היא מתאימה לילדים גדולים עם מבוגר.

אפשר להיכנס לכל האתרים?

רוב האתרים נמצאים בשטחים ציבוריים פתוחים בתוך השכונה. במנזר הצבאים מומלץ לבדוק אם השער פתוח, ומהגינה הצמודה רואים אותו היטב. חורבת זמרי מכוסה באדמה, ורואים בעיקר את הנוף של הנחל. בכל האתרים הולכים רק בשבילים ולא נכנסים לבורות ולמערות.

מותר לקחת חרס או אבן מהאתר?

לא. אלה אתרים ארכיאולוגיים, ואסור להוציא מהם שרידים. בגן הידע כתוב בשלט שאסור להוציא מהאתר שרידי עבר, וצריך לסייר רק בשבילים המסומנים ולא לדרוך על הפסיפס. מצאתם משהו? השאירו אותו במקום.

יש סיורים או פעילויות באתרים?

המינהל הקהילתי מקיים מדי פעם פעילויות למשפחות באתרי העתיקות של השכונה, למשל הכנת נרות חרס במנזר הצבאים ויום פעילות בגבעה הארכיאולוגית שבראס א-טוויל. את הפעילויות הקרובות אפשר לברר במינהל הקהילתי פסגת זאב.

עוד מדריכים

לכל המדריכים