אנדרטאות ופינות הנצחה בפסגת זאב: מסלול זיכרון בשכונה

כל האתרים במבט אחד

גן הנופלים וקיר חללי מערכות ישראל

גן הנופלים נמצא ברחוב מאיר גרשון, בכניסה לפסגת זאב מזרח, בתחילת הירידה לפסגת זאב דרום. עיריית ירושלים הקימה אותו יחד עם קרן קיימת לישראל, לזכר חללי מערכות ישראל. זה גן של מדשאות ופינות ישיבה מוצלות, ויש בו גם מתקני משחק. הפרטים המלאים על הגן נמצאים בדף גן הנופלים.

ליד הגן, סמוך לרחוב מאיר גרשון, עומד קיר אבן ארוך ונמוך. בראשו חרוטה הכותרת "חללי מערכות ישראל" והפסוק "מנשרים קלו מאריות גברו" (שמואל ב', א', כג), ומתחתיה שורות של שמות. לצד הכותרת קבועים שלושה סמלים, ובהם סמל צה"ל וסמל עיריית ירושלים. מלפני הקיר יש ערוגת פרחים. בין השמות על הקיר מופיעים גם עמנואל מורנו ופסקל יום טוב אברהמי, ששני אתרים נוספים במדריך הזה נקראים על שמם.

ממש ליד הגן, על שדרות משה דיין, נמצאת כיכר גדוד בית חורון. עוד עליה בפרק הכיכרות על שם יחידות.

אנדרטת סיירת דוכיפת על ראס א-טוויל

האנדרטה עומדת בראש הגבעה הארכיאולוגית ראס א-טוויל, בפסגת זאב מרכז. נכנסים אליה מרחוב השיריונאי או מרחוב הארבעה. היא מנציחה את חללי סיירת דוכיפת, סיירת של חטיבת הצנחנים שהוקמה בסוף 1966 ולחמה בשטח שעליו נבנתה אחר כך השכונה.

הקרב שהאנדרטה מספרת עליו

ביום השני של מלחמת ששת הימים, 6 ביוני 1967, השריוניות של סיירת דוכיפת יצאו לעצור את חטיבת הטנקים הירדנית שהתקדמה לעבר ירושלים מכיוון חיזמא. בקרב, בשטח שבין חיזמא לשועפאט, נפלו ארבעה מלוחמי הסיירת, ובהם מפקדה, אהוד שני. התקדמות הטנקים הירדניים נבלמה. רחוב הארבעה, שממנו נכנסים לאנדרטה, נקרא על שם ארבעת החללים, ושדרות סיירת דוכיפת הסמוכות נקראות על שם היחידה.

מה רואים במקום

• הגלעד: עמוד אבן כהה על ערימת אבנים לבנות. על הלוח שבחזיתו חרוטים שמות חללי הסיירת ותאריכי הנפילה, מ-1967 ועד מלחמת יום הכיפורים.
• רחבת הזיכרון: רחבה מעוגלת, תחומה בקיר אבן נמוך, עם לוחות מתכת, מדרגות ישיבה, עצי ברוש ותורן דגל.
• מפת הקרב: לוח מתכת שמראה את השריוניות של דוכיפת, את טנקי הפטון הירדניים ואת תנועת הכוחות, על רקע ירושלים, שועפאט, תל אל פול, נווה יעקב, ראס א-טוויל וחיזמא.
• אבן זיכרון נוספת: ועליה שמות של חללים שנפלו מסוף שנות השמונים ואילך.
• לוח הסיפור: שלט שמספר איך האנדרטה הגיעה לכאן.

הגלעד שעבר דירה

את הגלעד הקימו לוחמי הסיירת בעצמם, מיד אחרי המלחמה, למרגלות תל אל פול, מעל המקום שבו נלחמו. לפי השלט שבמקום, הם בנו אותו מאבני בזלת שהביאו מרמת הגולן. ב-1980 נתקלו בו צופים מנווה יעקב בזמן טיול, ניקו אותו וטיפחו אותו, ובהמשך התגבשה במקום מסורת של טקס ביום הזיכרון, יחד עם יוצאי הסיירת והמשפחות השכולות. כשנבנתה פסגת זאב, הגלעד הועתק למקומו הנוכחי, ועיריית ירושלים נטעה סביבו גן ציבורי. עוד על אתר העתיקות שעל הגבעה תמצאו בדף טיולים בפסגת זאב.

רחוב השישה עשר וכיכר גדוד מוריה

רחוב השישה עשר, בפסגת זאב מרכז, נקרא על שם שישה עשר הלוחמים שנפלו במבצע שמואל, ב-4 במרץ 1948. כוח של 19 לוחמים מגדוד מוריה של חטיבת עציוני יצא באותו לילה מעטרות למארב על כביש רמאללה, כותר בידי כוחות גדולים, ורק שלושה מהלוחמים הצליחו לחזור לעטרות.

הרחוב נקרא בשמו ב-17 במרץ 1985, בטקס שבו השתתפו המשפחות השכולות, ראש העיר טדי קולק ונשיא המדינה חיים הרצוג. בפינת הרחוב עם שדרות משה דיין הוצב שלט הנצחה לזכר הלוחמים. הכיכר שבאותה פינה נקראת כיכר גדוד מוריה, ובה שלט שמנציח את פעולות הגדוד.

אבן הזיכרון לעמנואל מורנו

בפארק עמנואל מורנו, ליד רחוב גל, עומדת על הדשא אבן זיכרון לסגן-אלוף עמנואל מורנו, קצין בסיירת מטכ"ל. על האבן קבוע שלט לבן ועליו שמו, תאריכי הלידה והנפילה בעברית ובלועזית, וכמה שורות: הוא נפל בפעילות מבצעית באזור בעל בק שבלבנון, בסוף מלחמת לבנון השנייה.

במקום תמונה, על השלט מופיעה צללית כחולה. עמנואל מורנו הוא החייל הראשון בצה"ל שתמונתו אסורה בפרסום גם אחרי מותו, בגלל התפקיד שמילא. המתחם כולו נקרא קריית עמנואל מורנו, והפארק שבו נבנה ב-2018, עם אמפיתיאטרון, מזרקה ומדשאות. מהאמפיתיאטרון נשקף נוף מזרחה, אל מדבר יהודה ונחל זמרי. עוד על הפארק בדף פארק עמנואל מורנו.

רחבת פסקל אברהמי

כיכר האירועים ברחוב יצחק טוניק, בפסגת זאב מזרח, נקראת על שם פסקל יום טוב אברהמי. הוא היה לוחם ותיק ומעוטר ביחידת הימ"מ של משטרת ישראל, שירת בה 26 שנה, ונפל ב-2011. בשכונה קוראים למקום פשוט "כיכר פסקל".

זה המקום שבו השכונה מתכנסת. בערב יום הזיכרון נערך בכיכר פסקל הטקס המרכזי של פסגת זאב לזכר הנופלים, ובמרכזו המשפחות השכולות מהשכונה. למחרת, ביום העצמאות, חוגגים באותה כיכר. סמוך לרחבה, באותו רחוב, נמצאת גם גינת טוניק.

מצפה אודי בנחל זמרי

מצפה אודי הוא פרגולה בקצה המזרחי של השביל בנחל זמרי, סמוך לרחוב שלמה ומשה תג'ר. הוא הוקם ביוזמת תושבים והמינהל הקהילתי, לזכרו של החייל אודי אלגרבלי. מהמצפה משקיפים על הנחל, ולפעמים אפשר לראות ממנו צבאים. כל השבילים והכניסות לנחל מחכים במדריך נחל זמרי: מסלולים, צבאים ופארק הטבע העירוני.

לוח הזיכרון לרס"מ אהרון מזרחי

בפינת הרחובות חיל האוויר והסייר, בפסגת זאב מרכז, קבוע לוח זיכרון לרס"מ אהרון מזרחי. הפינה מוכרת גם בשם "מצפה אהרון". רחוב חיל האוויר צופה אל יער מיר ואל מדבר יהודה.

טיילת דרך ההולכים וגן הגבורה

עד 1948 היו מצפון לירושלים שני יישובים יהודיים: המושב עטרות והכפר העברי נווה יעקב. חלק מפסגת זאב נבנה על אדמות נווה יעקב הישנה. במלחמת העצמאות פונה קודם המושב עטרות, ואנשיו הגיעו לנווה יעקב ונלחמו לצד מגיניה. כשהתברר ששני היישובים לא יוכלו להחזיק מעמד, במאי 1948, ימים ספורים אחרי הכרזת המדינה, יצאה בלילה שיירה של כ-160 איש, ובהם פצועים שנישאו על אלונקות, במסע רגלי שקט אל הר הצופים. עם הבוקר הם הגיעו לשם.

טיילת דרך ההולכים

הטיילת עוברת בתוואי שבו הלכו הנסוגים, ומספרת את סיפור הנסיגה. היא נחנכה ב-2021, ביוזמת המינהל הקהילתי, עיריית ירושלים והעמותה למורשת עטרות. הקצה הדרומי שלה בצומת עמיחי פאגלין ודרך מוסה פלד, בפסגת זאב צפון, ומשם היא עולה צפונה עד מפגש הרחובות משה לוי ושמחה הולצברג.

טיילת הגבורה וגן הגבורה

בהמשך דרך ההולכים, צפונה, מתחילה טיילת הגבורה, והיא מגיעה אל גן הגבורה. הגן הוקם ב-2002 ביוזמת העמותה למורשת עטרות, במקום שבו עמדה נווה יעקב הישנה. יש בו לוחות שמספרים את סיפור הקרבות על עטרות ועל נווה יעקב בתש"ח.

ביער מיר: יד לצנחני היישוב ואנדרטת קהילת מיר

יער מיר הוא יער קהילתי בין פסגת זאב לנווה יעקב, ושתי האנדרטאות שבו נמצאות בשטח היער, מחוץ לגבול הרשמי של השכונה. ההגעה אליהן היא ברגל, בשבילי היער.

יד לצנחני היישוב

בחניון הצנחנים, ליד השביל המסומן באדום, קבועים בקיר של מחצבת אבן עתיקה שלטים לזכר 37 צנחני היישוב. הם היו מתנדבים מהיישוב העברי שגויסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, כדי לצנוח באירופה הכבושה בידי הגרמנים. בשנים 1943 ו-1944 הוצנחו 26 מהם, 12 נתפסו, ושבעה הוצאו להורג, ובהם חנה סנש וחביבה רייך. התושבים קוראים לפינה הזו של הוואדי "פארק הצנחנים". הדרך הקצרה אליה יוצאת מגן הבוסתן, ליד תחנת הרכבת הקלה חיל האוויר, ויורדת בשביל האדום כקילומטר עד החניון.

האנדרטה לזכר קהילת מיר

בלב היער, ליד מתקן של תאגיד המים גיחון, עומדת אנדרטה בדמות מצבה לזכר יהודי העיירה מיר. השביל הירוק מגיע אליה מקצה רחוב ליפקין-שחק. העיירה הייתה בפולין, והיום היא בבלארוס. מתוך כ-2,400 יהודי העיירה שרדו כ-300, בזכות אנשי מחתרת שעזרו להם לברוח ליערות. היער עצמו התחיל מחורשה של מאה עצים שניטעו לזכר יהודי מיר, בתרומת שתי ניצולות מהעיירה שעלו לירושלים. השבילים והכניסות ליער מפורטים בדף טיולים בפסגת זאב.

הכיכרות על שם יחידות ולוחמים

בפסגת זאב יש 11 כיכרות שקיבלו שם רשמי מהעירייה. שש מהן נקראות על שם יחידות לוחמות, מתש"ח ועד שנות השבעים. החמש האחרות הן רחבת פסקל, קריית עמנואל מורנו, כיכר משפחת היימן, כיכר אריה ברוכיאלי וכיכר הגשר החי. הנה כולן, עם המקום של כל אחת:

שלושה מסלולי זיכרון ברגל

המרחקים כאן נמדדו בשבילים וברחובות שעל המפה, בהליכה רגילה ובלי עצירות. כדאי להוסיף זמן לעמידה בכל אתר.

מסלול הדרום והמזרח: כ-3 קילומטר

1. גן הנופלים וקיר החללים, ברחוב מאיר גרשון. כיכר גדוד בית חורון נמצאת ממש לידו.
2. אבן הזיכרון לעמנואל מורנו, כ-900 מטר הליכה, בערך 12 דקות. כיכר משפחת היימן נמצאת כ-120 מטר מהאבן.
3. רחבת פסקל, עוד כ-900 מטר, בערך 12 דקות.
4. מצפה אודי, עוד כ-1.1 קילומטר, בערך 15 דקות.

בסך הכול כ-3 קילומטר וכ-40 דקות הליכה. מצפה אודי הוא גם נקודת יציאה לשבילים של נחל זמרי.

מסלול המרכז: כ-1.3 קילומטר

1. כיכר גדוד מוריה ושלט השישה עשר, בפינת השישה עשר ושדרות משה דיין. כיכר סיירת חרוב נמצאת כ-200 מטר משם, באותו רחוב.
2. אנדרטת סיירת דוכיפת, כ-600 מטר הליכה, בערך 8 דקות.
3. לוח הזיכרון לרס"מ אהרון מזרחי, עוד כ-700 מטר, בערך 9 דקות.

מי שרוצה להמשיך ליער מיר: מהלוח של אהרון מזרחי עד האנדרטה לזכר קהילת מיר יש כ-1.6 קילומטר, ומשם עד יד לצנחני היישוב עוד כ-600 מטר.

מסלול תש"ח: כ-1.1 קילומטר

מתחילים בקצה הדרומי של טיילת דרך ההולכים, בצומת עמיחי פאגלין ודרך מוסה פלד, והולכים צפונה לאורך הטיילת ולאורך טיילת הגבורה עד גן הגבורה. כ-1.1 קילומטר, בערך רבע שעה.

לאתרים יש גם תחנות אוטובוס ורכבת קלה בקרבת מקום. את כל הקווים תמצאו בדף תחבורה ציבורית בפסגת זאב.

טקסים קבועים

• ערב יום הזיכרון, כיכר פסקל: הטקס המרכזי של השכונה לזכר הנופלים, שנערך מדי שנה.
• יום הזיכרון, אנדרטת סיירת דוכיפת: לפי השלט שבמקום, שבט זוהר של הצופים בפסגת זאב מקיים בכל שנה טקס זיכרון באנדרטה, יחד עם יוצאי הסיירת והמשפחות השכולות.

השעות והפרטים של כל טקס מתפרסמים לקראת המועד בלוח האירועים בפסגת זאב, ואת רוב האירועים בשכונה מארגן המינהל הקהילתי פסגת זאב.

איך מבקרים בכבוד

• אלה מקומות זיכרון, גם כשהם בתוך פארק או גינה. שומרים על שקט ליד האנדרטה עצמה, ולא מטפסים עליה.
• זרים ופרחים שהשאירו משפחות ומבקרים לא מזיזים.
• מצלמים את האנדרטה, ולא את המשפחות שבאו לבקר בה.
• ראיתם לכלוך, גרפיטי או פגיעה באנדרטה? מדווחים למוקד העירוני 106, כדי שצוותי העירייה יחזירו את המקום לקדמותו.
• עם ילדים, כדאי לספר לפני הביקור על מי מדובר. השלטים שבמקום והפרקים כאן יכולים לעזור.

עוד על ההיסטוריה של השכונה, שכונות המשנה ושמות הרחובות תמצאו בדף פסגת זאב: כל מה שצריך לדעת, ועל האזור שסביב פארק מורנו ורחבת פסקל במדריך פסגת זאב מזרח.