גוגל פתחה כלי חינמי לבדיקה ראשונית של תמונות חשודות

תמונה חשודה יכולה לעורר שאלה פשוטה: האם היא נוצרה בבינה מלאכותית? גוגל פתחה לציבור כלי חינמי שיכול לעזור בבדיקה ראשונית. הוא מחפש סימון מסוים בתוכן, ולכן אינו יכול לקבוע אם כל תמונה בלי סימון היא אמיתית.

מה הכלי בודק

גוגל פתחה את הכלי לשימוש עולמי באנגלית ב־7 באוקטובר 2026. אפשר להעלות אליו תמונות, סרטונים וקובצי שמע. כדי להשתמש בו נדרשת תחילה כניסה לחשבון גוגל, ולאחר מכן מעלים את הקובץ שרוצים לבדוק. השירות חינמי, אך הממשק שנפתח לציבור הוא באנגלית, פרט שכדאי להכיר לפני השימוש בישראל.

הבדיקה מחפשת סימון בשם סינת׳איידי. זו טכנולוגיה שגוגל הציגה בשנת 2023 כדי לסמן תוכן שנוצר בבינה מלאכותית. הסימון הוא מעין סימן מים דיגיטלי: אות שמוטמע בתוכן כדי לסייע בזיהוי מקורו. אדם שמסתכל בתמונה או מקשיב לקובץ שמע אינו רואה או שומע אותו.

הסימון אינו רק פרט מידע שמצורף לקובץ. בתמונות ובסרטונים הוא משולב בפיקסלים, החלקים הזעירים שמהם בנויה התמונה. בקובצי שמע הוא משולב ברכיבי התדר. לכן הבודק מחפש משהו שנמצא בתוך התוכן עצמו, ולא רק בתיאור שלו.

מה אפשר להעלות לבדיקה

לא כל קובץ שנוצר בבינה מלאכותית יישא את הסימון. הבודק מחפש את סינת׳איידי, ולא סימנים כלליים ליצירה בבינה מלאכותית.

אפשר לבדוק כמה סוגי קבצים. בתמונות נתמכים הפורמטים ג׳ייפג, ג׳יי־פי־ג׳י, פי־אן־ג׳י, בי־אם־פי, וב־פי, איי־וי־איי־אף, הייץ׳־אי־איי־סי, הייץ׳־אי־איי־אף, טיף וגיף. בווידאו נתמכים אם־פי־ארבע, מוב ווב־אם. בשמע נתמכים וייב, אם־פי־שלוש, אוג, פלאק, איי־איי־סי ואם־ארבע־איי. אלה שמות של סוגי קבצים, לא שמות של כלי יצירה.

לפי גוגל, יותר מ־180 מיליארד תמונות וסרטונים כבר סומנו בסינת׳איידי. החברה מדווחת גם על סימון קובצי שמע שאורכם המצטבר הוא 240,000 שנה. לדבריה, כלי בדיקת סימון שמשולבים בחיפוש, באפליקציית ג׳מיני ובדפדפן כרום מטפלים ביותר ממיליון בקשות ביום. הנתונים האלה מתארים את היקף השימוש בסימון ובבדיקתו, לא את היכולת לזהות כל תוכן שנוצר בבינה מלאכותית.

מתי הסימון נשאר ומתי הוא עלול להיעלם

בדיקות שדווחו הראו שהסימון זוהה גם בצילומי מסך. הוא זוהה גם בתמונות שעברו טשטוש קל, שינויי צבע, שינוי ניגודיות וגוון, חיתוך או מסנן שגרם להן להיראות כמו ציור שמן. כלומר, חלק מהשינויים בתמונה לא מנעו את מציאת הסימון באותן בדיקות.

אבל היו גם מקרים שבהם הסימון לא זוהה. כך קרה לאחר פיקסול כבד. הסימון גם לא זוהה בתמונה משולבת שהייתה מורכבת מ־75 אחוז צילום אמיתי ומ־25 אחוז תוכן שנוצר בבינה מלאכותית. בתמונה משולבת אחרת הוא כן זוהה. שתי התוצאות מראות שלא די לדעת שתמונה נערכה או שולבה עם תוכן אחר כדי לחזות מה הבודק ימצא.

גוגל מציינת ששינויים נרחבים, או כמה עיבודים חוזרים של אותו תוכן, עלולים להחליש את הסימון ולפגוע בזיהוי. לכן יש הבדל בין השאלה אם סימון נמצא בקובץ שנבדק לבין השאלה איך התוכן נוצר במקור. תשובה שלילית בבדיקה עונה רק על השאלה הראשונה.

איך להשתמש בתוצאה בזהירות

למי שרוצה לבדוק קובץ חשוד, אלה הצעדים המעשיים:

• נכנסים לחשבון גוגל ומעלים לבודק קובץ תמונה, וידאו או שמע.
• מביאים בחשבון שעיבוד כבד עלול להקשות על זיהוי הסימון.
• אם לא נמצא סימון, מתייחסים לכך כאל מידע מוגבל. זו אינה הוכחה שהתוכן אמיתי, וגם לא הוכחה שלא נוצר בבינה מלאכותית.

בבדיקה שדווחה נצפתה מכסה של כ־10 קבצים ביום לכל סוג תוכן בנפרד: תמונות, סרטונים וקובצי שמע. לאחר מיצוי המכסה נדרשה המתנה של 24 שעות. זהו פרט שכדאי להביא בחשבון אם רוצים לבדוק כמה קבצים, אך עיקר הזהירות נוגע לפירוש התוצאה: הכלי מזהה סימון של כלים תומכים, ולא את כל התמונות, הסרטונים או קובצי השמע שנוצרו בבינה מלאכותית.