תמיר מורג: אני רואה שדרור שלום נזכר, רגע לפני הבחירות, שבעצם היה ניתן להציל עוד עשרות חטופים חיים. עיתוי מעניין - נסתרות דרכי הזיכרון האנושי. אני למשל, נזכרתי בזה:
עמוק בתוך תקופת הבחירות, שר הביטחון גנץ וראש הממשלה לפיד החליטו למנות רמטכ"ל בכל מחיר, כדי לעצב את המציאות הביטחונית שנים קדימה גם אם גוש השמאל יפסיד בבחירות. הבעיה הייתה שהמצב החוקי-משפטי לא מאפשר זאת בעיתוי כזה, ללא צורך ביטחוני חריג.
גנץ פנה ליועמ"שית, שהציעה פתרון מפוקפק - בממשלה ההיא בהרב מיארה הייתה "יועצת מאפשרת", כהגדרתה: תביא לי, היא אמרה לו, סקירה מקצועית של גורם ביטחוני רשמי ובכיר, שמדברת על מצב ביטחוני חריג, ואאשר את המינוי.
אך גם כאן הייתה בעיה: באותו זמן לא היה שום מצב או צורך ביטחוני חריג. אולי זו הסיבה שאמ"ן, הגוף שאמור לספק סקירה כזו, לא סיפק אותה. בצר לו, פנה גנץ לבכיר ביטחוני אחר: דרור שלום, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, שהסכים לשחק את המשחק.
הסקירה הדרמטית נכתבה, היועמ"שית אישרה, ומינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל אושר בממשלה תשעה ימים לפני הבחירות - אירוע חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל.
ייתכן שגם ברגע הזה נגזר גורלם של קורבנות הטבח: נתניהו רצה את המועמד השני לתפקיד הרמטכ"ל, מזכירו הצבאי לשעבר, אייל זמיר. בסבירות גבוהה (אף שיש להימנע מלקבוע מסמרות במקרים היפותטיים) זמיר היה מעיר את נתניהו בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, בגלל יחסי הקרבה והאמון ביניהם.
במקום זאת, נכפה עליו בתרגיל משפטי-ביטחוני מסריח - מהלך דיפ-סטייט פר-אקסלנס - רמטכ"ל לעומתי שהזדהה עם המחאה נגדו ונגד הממשלה, וראה ברה"מ גורם מסוכן שאין לשתפו במידע רגיש. השאר - היסטוריה מדממת.
האם זה אומר שדרור שלום הוא האחראי להירצחם של כ-1,200 ישראלים ולחטיפתם של כ-250 איש? ממש לא. היו מספיק נקודות כשל רבות ונוספות לאורך הדרך, שלו כל אחת מהן לא הייתה מתרחשת, ייתכן שהטבח היה נמנע. לצערנו, המחדל מספיק גדול כדי שיהיו לו אבות רבים - מצמרת הדרג המדיני בכל הממשלות שכיהנו בשנים האחרונות, דרך צמרת צה"ל, שב"כ, ועד לקצינים באוגדת עזה וכמובן מחוללי סרטן הסרבנות.
אבל עשו לנו טובה: רגע לפני הבחירות, תפסיקו כבר עם הספינים, ובעיקר - תפסיקו לזלזל באינטליגנציה של הציבור.
מערכת האתר
סוף לעלילת הדם:
וכעת גם סופיאן אבו זיידה, הלא הוא ״עיני פחם״, מבהיר בראיון לדני הכט בחדשות סוף השבוע:
לא חשבתי בכלל שמה שסינוואר אמר לי זה אזהרה למלחמה, או משהו שקרוב ל-7.10. חשבתי אולי משהו שקשור לגדה המערבית.
ומוסיף: אף אחד, כולל האנשים שהעברתי להם את המסר באמירויות, לא חשב שמדובר באיום במלחמה.
שלמה פילבר: מחקר מרתק משבוע שעבר - על הפערים בסקרים:
ערוץ הטלוויזיה העיקרי בו אתה צופה הוא המנבא הכי מדויק למי יצביעו בוחרי הליכוד ב 2022.
שני מחקרים גדולים (1,200 משיבים כל אחד) עם מאפיינים דמוגרפיים זהים לחלוטין, נערכו שבוע שעבר. הראשון Next Data שאחראי לאיסוף הסקרים לערוץ 14. והשני פאנל משיבים שדומה לכל שאר המכונים והפאנלים.
בפאנל המשיבים האחר, הליכוד קיבל רק 19 מנדטים ואילו ב Next Data הליכוד קיבל כ 30 מנדטים.
הממצא השונה היחיד בין המחקרים הדולים הללו היה בשאלה באיזה ערוץ טלוויזיה צופים מצביעי הליכוד 2022.
המחקר גם הראה שעיקר בוחרי ליכוד מ 2022 שעברו לגוש השינוי צופים ב N12. הפער של 10% בכמות הצופים בין המחקרים מסביר את הפער של 10 מנדטים.
בפאנל המשיבים רק 53% צפו ב 14, לעומת 74% בקרב הנשאלים ב Next Data. ו 19% צופים ב N12 לעומת 8% בלבד לפי נתוני Next data.
תוצאות Next Data דומים מאוד לתוצאות שהתקבלו במחקר דומה ערכתי כבר לפני שנתיים. (פרטים בשרשור)
מושיק קוברסקי: אז גם רועי שרון, כתב התאגיד שלא ידוע באהדתו לממשלה, מודה שצה"ל מחסל בעזה אנשי חמאס בסיטונות, כולל הבכיר שבע"ה נתבשר שחוסל היום. הוא גם מודה שהחמאס לא ממש מצליח להשתקם, שיש להם בעיה של נשק ואמצעים, ושעברה שנה תמימה מאז השיגור האחרון. הם מפחדים לעשות צעד שיביא להעלאת העוצמה על ידי ישראל.
ואני שואל: איך קטאר, טורקיה, מועצת השלום וממשלת הטכנוקראטים, שהשמאל טוען שהכנסנו אותם לעזה והן שולטות שם, לא בולמות את צה"ל? אולי השמאל, ולא בפעם הראשונה, מדבר שטויות?
😀😀😀
*ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה עם הטייס ההודי מהטיסה מדובאי, קפטן סמית מאצ'הר: ״אתה גיבור עבור ישראל, הודו והעולם כולו. אני מזמין אותך להשיא משואה ביום העצמאות הישראלי״*
במהלך השיחה המרגשת שהתקיימה הערב (מוצ״ש), ראש הממשלה שאל את הטייס מאצ'הר איך הכל התחיל, ומאצ׳הר חשף פרטים חדשים מרגעי האימה בקוקפיט.
- וידאו: דוברות ראש הממשלה.
הלל ביטון רוזן:
יש ריחות שלעולם לא יצאו לי מהאף, קולות שלעולם לא יצאו לי מהראש, ומראות שילכו איתי כל החיים.
שלוש שנים עברו מאז.
שלוש שנים מטורפות.
איבדנו כל כך הרבה אנשים, חווינו כל כך הרבה כאב, והיו רגעים שבאמת היה קשה להבין איך קמים מכל זה.
אבל קמנו. ובגדול.
נלחמנו בעזה, בלבנון, באיראן, בתימן ובסוריה.
והיום, לצד כל הכאב והגעגוע, אני מסתכל גם על הדרך המשמעותית שעברנו ומרגיש תקווה.
את 7 באוקטובר אסור למחוק, לטשטש או לשכוח.
אבל אם יש משהו שלמדתי בשלוש השנים האלה, זה שגם אם מצליחים לשבור אותנו זה לזמן קצר, ומתוך השברים עם כלביא קם ושואג.
עם ישראל חי. לעולם.
השאר שם וטלפון וניצור איתך קשר בהקדם