*כשאחים לנשק שוברים שתיקה | עמית סגל*

‏חשבון הטוויטר של ״אחים לנשק״ כבר מזמן לא מגביל את עצמו רק לגילויי סרבנות ומאבק ברפורמות משפטיות. בשבוע האחרון, למשל, הוא איחל שנה טובה לכל עם ישראל, הרים לעצמו על סרט תעמולה חדש על הארגון, תקף את סרטון ה-ai החדש של סמוטריץ׳, אפילו התאבל על פטירת השחקן אילן דר בשיבה טובה. רק על אירוע אחד הארגון טרם הגיב: על הסרט ״נז״א״, שטוען שאחיהם לנשק, כלל חיילי צה״ל, הם פושעי מלחמה, רוצחי ילדים, מחסלים שיטתיים של חפים מפשע. זה קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שהארגון תובע עד היום את עלבונם של הטייסים הסרבנים שהשר קרעי שלח לעזאזל.

‏הרי אלה אותם טייסים ממש שמואשמים כעת בהרג עזתים לשם הרג, פתאום לא מגיעה להם הגנה? מה יותר גרוע, הכינוי ״עלוקות״ או ההאשמה ״רוצחים״? או שכל עוד האויב הוא לא יריב לוין, לפטריוטים הגדולים לא דחוף פתאום לצאת לרחוב עם דגל כחול-לבן ו״להגן על מדינתנו האהובה״. ייתכן שהשתיקה נעוצה בראיון של נציגי הארגון לתכנית האמריקנית ״60 דקות״, ממש ערב הטבח. שירה אטינג, טייסת מסוקים במיל׳ ואחת מראשי הארגון, הסבירה אז מדוע ארגנו הפסקה המונית של התייצבות למילואים.

‏ההסבר שניתן היה שונה מזה שניתן לציבור הישראלי: ״אם אתה רוצה טייסים שיוכלו לטוס ולירות טילים ופצצות על בתים בידיעה שהם עלולים להרוג ילדים, הם חייבים לקבל את הביטחון הכי חזק שיש באנשים שמקבלים את ההחלטות האלה״. ״בערכים המוסריים שלהם״, הוסיף הסרבן רון שרף. לצידם שתק עמרי רונן, היום מועמד ריאלי ברשימת הדמוקרטים לכנסת. המסר היה ברור: הפסקנו את התייצבותנו, כי ההנהגה הישראלית של סתיו 2023 היא לא כזו שאפשר לסמוך עליה שלא תהרוג ילדים למטרות פוליטיות.

‏כעבור שלושה שבועות החלו, אכן, ילדים ומבוגרים למות ברצועת עזה מפצצות וטילים של ישראל. אנחנו יודעים את האמת והיא שמדובר בנזק אגבי מצער אך מינימלי במלחמת קיום מוצדקת מאין כמותה. אבל מה יבין העולם? אם בספטמבר הסברת לו באנגלית רהוטה שיש אפשרות ממשית שישראל תהרוג תינוקות ערבים בגלל היעדר מוסר, ומאוקטובר ואילך ישראל אכן הרגה תינוקות ערבים, המסקנה המתחייבת היא שאתה לכל הפחות בקבוצת הסיכון להיות פושע מלחמה.

‏מבוכתם של אגפים נרחבים בשמאל הציוני ובמפלגת הדמוקרטים מאז הוקרנה עלילת הדם בונציה אינה רק תוצאה של פחד מבייס סהרורי. היא משקפת משהו עמוק יותר: אובדן דרך ובלבול. בעיקר, היא מבטאת חוסר יושר והסתרת הדעות האמיתיות, של מי שבהפגנות בקפלן למען הדמוקרטיה - הו, האירוניה - קרעו שלטים של ״די לכיבוש״ כדי לא להרתיע קהל ימני, ובאותו ראיון ב״60 דקות״ הסבירו שהמשותף לכל פעילי המחאה הוא הרצון לסיים את הכיבוש. הרי יש עקביות אצל מי שהתנגד לסרבנות הבזויה של אחים לנשק עד 7 באוקטובר וגם סבור שישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה מאז אותו יום. יש גם עקביות אצל מי שתמך בסרבנות בגלל פעולות הממשלה לפני הטבח וטוען שישראל מבצעת פשעי מלחמה לאחריו. זו אותה הנהגה, כידוע. אך אין דרך להסביר את אלה שבספטמבר הזהירו באנגלית בבמה בינלאומית נחשבת שהממשלה הזו עלולה להרוג ילדים ללא סיבה, ובאוקטובר יצאו בעצמם לגיחות הפצצה שבהם נהרגו ילדים, תחת אותה ממשלה. מה הפלא שאחים לנשק שותקים, שאיל נווה שותק, ששירה אטינג שותקת, שרון שרף שותק, ששקמה ברסלר שותקת. הם לא שיקרו ב״60 דקות״, מסתבר. באמת היו להם ספקות באשר לטוהר הנשק הישראלי. אבל הם יודעים היטב מה הציבור חושב על מה שהם באמת חושבים בנושא. זו הסיבה האמיתית שאחים לנשק לא שוברים שתיקה.