הפרופסור משה כהן אליה:

‏רוטמן ופטר

‏אתמול שמחה רוטמן הציג את תכנית "שחרור הסתימה" ביוריסטוקרטיה הישראלית. היה בה הכל מכל: התגברות, פסילת חוק ברוב מיוחס, פיצול סמכויות היועמ"ש, הגבלת זכות העמידה, ועוד ועוד. מזכיר את האופן שבו הושקה הרפורמה המשפטית בינואר 2023. יעדים בשמיים, אפס הישגים בשטח.

‏כששאלתי אותו בראיון ב"גלי ישראל" מה יעשה אם בג"ץ יפסול, כצפוי, את השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים (מתווה לוין-סער), השיב רוטמן שאז הוא יעביר חוק שיאפשר בחירת שופטים ישירות על ידי העם. נו באמת, ואת זה לא יפסול בג"ץ? ומה תעשה אז, שמחה? אין כאן שום plan B.

‏לרוטמן יש כוונות טובות. הוא צודק בתביעתו להחזיר את הכוח לעם, אבל האופן שבו נוהלה הרפורמה, ובמיוחד כישלונה המהדהד, מלמד שצריך לשנות אסטרטגיה. עוד מאותו דבר לא יוביל לשום תוצאה חיובית.

‏אתמול הגיע לתכנית "הפטריוטים" עו"ד דוד פטר, ששוריין במקום 16 ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה, והוא צפוי למלא תפקיד משמעותי במאבק ביוריסטוקרטיה הישראלית מתוך הכנסת. לשאלתי מה דעתו על התכנית של רוטמן, הוא השיב (לצד הכוונות הטובות, כמובן): יש כאן יריות להרבה כיוונים, ומה שנדרש הוא טיפול הוליסטי, מלא, בבעיה החוקתית. דרך אגב, גם לוין הודה שהדבר היחיד שהיה צריך לתקן הוא הוועדה לבחירת שופטים, וכל השאר, מסבירות ועד התגברות, היו דרישות של שותפות קואליציוניות ולא באמת מה שהוא סבר שצריך לעשות. מבחינת: תפסת מרובה לא תפסת.

‏בעבר פרסמתי מה לדעתי הוא טיפול הוליסטי בבעיה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה למימושה. אזכיר זאת כאן בקצרה: צריך להניע שוב את פיטורי היועמ"שית, הפעם לפי הפרוצדורה, כי כך ניתן יהיה לגייס לפחות חלק מהשופטים לפיטורים, שכולם מבינים שנדרשים.

‏ואז שר המשפטים צריך לקדם שני חוקי יסוד, שיו"ר ועדת החוקה הבא יידרש לקדם: חוק יסוד: החקיקה, שמסדיר את הליך חקיקת היסוד, שכיום הוא כאוטי לחלוטין ולא תואם עקרונות חוקתיים; וחוק יסוד: בית משפט חוקתי, שיפקיע מהעליון את כל הכוחות הפוליטיים, ובכלל זה פסילת חוקים, ויעבירם, כמקובל במרבית הדמוקרטיות בעולם, לבית משפט ששופטיו נבחרים על ידי נבחרי העם (במודל כזה או אחר; בגרמניה זה ברוב של שני שלישים מכלל חברי הפרלמנט). שופטי בית המשפט החוקתי נבחרים לתקופה קצובה, כך שההרכב הפוליטי שלהם ישקף את תפיסות העולם המשתנות של עם ישראל.

‏ליו"ר ועדת החוקה תוקצה שנה להעברת שני חוקי היסוד האלה. לדיונים יוזמנו מיטב המומחים במשפט חוקתי מהעולם (אלו מישראל הם "שפוטי היוריסטוקרטיה" שהשחיתו מהיסוד את המחקר האקדמי, ולכן עמדתם צפויה מראש ומיותרת), הדיונים ישודרו לציבור הרחב, ותהיה אפשרות להשתתפות הציבור בהם. בנוסף, הממשלה תסביר לציבור הרחב מהם היתרונות במודל הזה, ומדוע הוא משרת את כלל האזרחים, תוך החזרת הריבונות לעם. אני מציע שההסדר יכלול גם הגנה על זכויות אזרחיות יסודיות שלא מוגנות באופן מפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכלל זה עקרון השוויון בפני החוק ואי-הפליה, חופש הביטוי, חופש הדת, זכויות בהליך הפלילי והזכות לחינוך, כדי שילדינו יזכו לשוויון הזדמנויות.

‏אם עמית יפעל כדי למנוע את פיטורי בהרב מיארה, הרי שבתום שנה היא ממילא מסיימת את תפקידה (בפברואר 2028), ולכן לא תוכל להיות גורם מחבל במהלך. אני מציע שהממשלה תשקול להסדיר את העברת שני חוקי היסוד, שלמעשה משלימים את המפעל החוקתי, גם במשאל עם, ותסדיר את הנושא. את משאל העם מומלץ יהיה לקיים לאחר שיצחק עמית יפרוש מהעליון, כלומר לאחר אוקטובר 2028, ואז גם הוא לא יוכל לחבל במהלך, כפי שהוא צפוי לעשות.

‏כי בהליך רציני, מקצועי וסדור כזה, שמעמיד את ישראל בסטנדרטים של דמוקרטיה ליברלית חוקתית, שמשמרת את שורשיה ההיסטוריים, אפשר יהיה לייצב את השסע הפנימי בישראל, מבלי ששני היוריסטוקרטים הקיצוניים, בהרב מיארה ויצחק עמית, יוכלו לחבל במהלך.

‏כי עם כל הסימפתיה לשמחה רוטמן, הוא נכשל בהשבת הכוח לעם, כי כיום ליוריסטוקרטיה יש הרבה יותר כוח מכפי שהיה לה לפני ינואר 2023. צריך לפתוח בדרך חדשה, ונדמה לי שדוד פטר יוכל לייצג את הרוח הזו.

‏בתבונה ובנחישות נחזיר את הכוח לעם.