השר איתמר בן גביר, יגיע היום בשעה 11:30 לוועדת הבחירות המרכזית בכנסת, לדיונים בבקשות הפסילה.

השר בן גביר ייצג את עוצמה יהודית בדיון בבקשת הפסילה שהגישה המפלגה נגד יו״ר בל״ד, סאמי אבו שחאדה.

*ליברמן תומך בהכנסת ליגיונות ירדניים לשליטה ביהודה ושומרון, השר סמוטריץ׳ בתגובה: ״ליברמן רוצה להחזיר את ישראל לימי הליגיון הירדני. אסור לתת לזה לקרות״*

יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר בפודקאסט בשבע: ״לגבי שטחי A ו-B, אתה צריך למצוא גורם שינהל אותם. הרשות הפלסטינית פשטה רגל, ואתה חייב להגיע פה להבנה עם הירדנים. שהם ינהלו שטחי B ו-C, יקחו אחריות ביטחונית ומנהלית. אין לך ואקום״.

לאחר שנשאל ״האם אתה סומך עליהם, להכניס צבא ירדני לתוך ארץ ישראל המערבית״, השיב ליברמן: ״תראה, אין להם ברירה, אני לא יודע אם הם יכניסו צבא שלהם, או שהם פה יקימו גדודים מתחת פיקוד הירדני״.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ כתב הבוקר בתגובה: ״תקשיבו לליברמן: מי שמציג את עצמו כאיש ימין מציע לנו לוותר על האחריות הבטחונית שלנו ביהודה ושומרון ולהעביר אותה לירדנים! לירדנים! ליברמן רוצה להחזיר את ישראל לימי הליגיון הירדני. אסור לתת לזה לקרות״.

‏*לקראת הדיון בפסילת אבו שחאדה | מיכאל בן ארי: "אותי סימנו עוד לפני שהייתי מועמד, לא מאמין שיפסלו אותו"*

‏ד"ר מיכאל בן ארי, שנפסל בעבר מהתמודדות לכנסת, לאלי ציפורי הבוקר: "כשאני באתי לבית המשפט לא היה לי שם שום סיכוי. מנדלבליט יצא נגד החלטת ועדת הבחירות שהכשירה אותי ועמד על הרגליים האחוריות. עכשיו תראה מה יהיה בבית המשפט עם סמי אבו שחאדה, איזו אהדה, איזו הקשבה ואיזו סבלנות תהיה שם… אני לא מאמין שהם יפסלו אותו. להערכתי ינזפו בו, יגידו שהוא כמעט נגע בגבול, אבל שהדמוקרטיה הישראלית חזקה ויכולה לספוג את זה. אצלי הם הלכו וחיפשו חומרים"

‏בהמשך חשף ד"ר בן ארי בנוגע למשפטו: "אני מחזיק בידי מסמך שהפרקליטות ביקשה להסתיר ממני. יותר משלושה חודשים לפני הבחירות, עוד לפני שהייתי מועמד, שלומי אברמסון מהפרקליטות כותב למשטרה שנראה שבן ארי מתכוון להתמודד בבחירות ושייתכן שתתבקש עמדת היועץ המשפטי לפסילתו. הוא כותב: 'ככל שבמהלך הטיפול יתגלו אצלכם פרסומים חשודים נוספים'. זאת אומרת, תחפשו חומרים"

הפרופסור משה כהן אליה:

‏השמאל ומערכת המשפט

‏קודם ממדני לקח את ניו יורק, ועכשיו מפלגת השמאל הקיצוני, דה לינקה, ניצחה בבחירות בברלין. השמאל המתון (הסוציאל-דמוקרטים בגרמניה והדמוקרטים בארה"ב) נשחק. הקול הקיצוני הולך והופך לדומיננטי. והקול הקיצוני הוא שילוב של פופוליזם כלכלי ביחד עם שנאת ישראל ותרבות של ווק נאו-מרקסיסטי. זה הקול של הצעירים בברלין ובניו יורק.

‏בישראל, לאחר השבעה באוקטובר, לשמאל יש בעיה קשה. במדינה שבה הצעירים נשלחים לשירות של שלוש שנים בצבא, וחווים על בשרם את שנאת ישראל, ווק לא באמת יכול להצליח. כי זו פריבילגיה של משועממים. ולכן אחוז המזדהים עם השמאל בקרב הצעירים בישראל הוא חד-ספרתי (8 אחוזים בלבד באחד הסקרים).

‏ולכן השמאל מתקשה להצליח בבחירות בישראל כשמאל. אז מה שיש לנו במקום זה שמאל שמנסה להתחפש לימין, וזכרו את הנחיית מנליס לאיזנקוט ("איזה נושאים צריך לדבר עליהם כדי שבן אדם יחשוב שאני [איזנקוט] בימין"); או להזדהות כ"ימני", אבל כזה ששונא את מנהיג הימין נתניהו: בנט, ליברמן, ואולי גם וינטר.

‏ויש לנו את "שמורת הטבע" של שמאלנים אמיתיים, ואפשר למצוא אותם ב"דמוקרטים" בואכה רע"ם – ממשה רדמן ועד גבי לסקי ונמרוד שפר. כן, כל אלה שרואים ביובל אברהם דמות מופת, שאליו הם סוגדים. אבל גם הם יודעים שהם צריכים להוריד פרופיל לקראת הבחירות. כי מעטים מאוד בישראל אוהבים את השמאל הרדיקלי שמכפיש את המדינה בחו"ל. והקיצוניות שלהם מקטינה את סיכויי הגוש להתחפש ל"ימני" ולנצח בבחירות.

‏הדרך היחידה של השמאל להשליט את תפישתו היא להשתלט על מוסדות לא דמוקרטיים מתוקף "מומחיותם", ואז, דרך הכוח הכופה הישיר או העקיף של המוסדות – למשל בתי המשפט, האקדמיה, הבירוקרטיה, השב"כ והמטכ"ל – להשליט את תפישת העולם שלהם על כלל האזרחים.

‏ולכן המאבק המשפטי הוא כה חשוב. כי המאבק המשפטי הוא מאבק על הביטחון, על הכלכלה, על הזהות של המדינה ועל הדמוקרטיה.

‏ולא סתם המגינים החזקים ביותר של בהרב-מיארה ושל עמית הם "הדמוקרטים". כי השמאל הרדיקלי יודע היטב שהדרך היחידה שעומדת לרשותו לכפות את האידיאולוגיה שלו על כל עם ישראל היא באמצעות שתי הדמויות הללו, שמפקיעות את כוח ההכרעה של העם.

אבישי בן חיים: ‏אם היו מעירים את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל באותו לילה נורא לא היה השבעה באוקטובר!!!!
‏וגם אם היו מעירים את ראש הממשלה אהוד ברק לא היה השבעה באוקטובר.
‏וגם אם היו מעירים את ראש הממשלה יאיר גולן לא היה השבעה באוקטובר.
‏וגם אם היו מעירים את ראש הממשלה עופר וינטר לא היה השבעה באוקטובר.
‏וגם אם היו מעירים את ראש הממשלה אביגדור ליברמן לא היה השבעה באוקטובר.
‏ואפילו אם היו מעירים את ראש הממשלה נפתלי בנט לא היה השבעה באוקטובר.
‏ובוודאי ובוודאי ובוודאי שאם היו מעירים את ראש הממשלה האלרמיסט בנימין נתניהו לא היה השבעה באוקטובר.
‏אם היו מעירים את ראש הממשלה, כמעט כל ראש ממשלה, לא היה השבעה באוקטובר!
‏.
‏תחשבו על הנקודה הזו ואל תברחו ממנה. עולה ממנה שכל הדיון בהתראות ובקונספציה ובהעברות הכספים ובמה שהתרחש לפני השבעה באוקטובר הוא חשוב מאד, אבל הוא מסביב לנקודת המשען הארכימדית. והנקודה היא שכל ראש ממשלה היה מקפיץ את הצבא אם היו מעירים אותו.
‏נתניהו האלרמיסט בוודאי, אבל האמת היא שכל ראש ממשלה היה מקפיץ את הצבא באותו לילה ומונע את האסון.
‏,
‏ואם היו מקפיצים את הצבא, אז או שהחמאס היה מבטל את המתקפה, או שהיה מתנפץ על הגדרות – ולא היה אסון השבעה באוקטובר. בטח לא במימדים שבכלל קרובים לאסון שפקד אותנו.
‏,
‏יש עובדה ברורה: היו מספיק והותר סימנים מודיעיניים דרמטיים כדי להבין שחייבים להעיר את ראש הממשלה ואת הצבא.
‏,
‏אז נשארנו עם שאלת השאלות: למה לא העירו והקפיצו את ראש הממשלה ואת הצבא????
‏ונשארנו עם תשובת התשובות: אם היו מעירים את ראש הממשלה לא היה חורבן השבעה באוקטובר.

מוטי קסטל: פרסום ראשון. הפגישה החשאית של רה"מ נתניהו עם בן גביר וסמוטריץ' בקריה בת"א. נתניהו נפגש אמש אחר הצוהריים עם השניים וביקש לתאם מהלכים לקראת הבחירות הקרובות תוך שהוא מתמקד בבלימת עופר וינטר.

פרטים נוספים בהמשך.

משרד ראש הממשלה: האבסורד המגוחך של הצהרתו של עמנואל מקרון מדהים. ביום ראשון, ערב יום כיפור, לפני יומיים בלבד, נתנאל שוקרון, אזרח צרפתי ואב לשישה, נרצח ברכבו על ידי מחבל חמאס ביהודה ושומרון. בנשימתו האחרונה, הוא אמר לבנו לברוח. מחבלי חמאס מבצעים התקפות נגד יהודים כמעט מדי יום. הם רצחו אינספור אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון. בורות אינה תירוץ למחיקת דמם.

עוד מתחקיר ׳ערוץ 14׳: שורה של פעילים ובכירים ממפלגת ׳הדמוקרטים׳ ומארגוני מחאה עומדים מאחורי אותם קמפיינים הכוללים גם דוכני הסברה. היועמ״ש של ׳הליכוד׳ עו״ד אילן בומבך שיגר מכתבים ועתירות נגד אותם ארגונים, אבל עד כה וועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט סולברג לא סבורה שיש כאן בעיה מהותית.

׳ערוץ 14׳ בתחקיר ענק: עמותות וארגונים המזוהים עם פעילים מהמחנה המתנגד לנתניהו – מפעילים קמפיינים בתקופת הבחירות, קמפיינים פוליטים עתירי תקציב, מבלי לחשוף את מקורות המימון שלהן לציבור.