מנדלבליט: האזנת הסתר לנתן אשל בוצעה מאחורי גבו

מערכת ׳זמן ימין׳ עם סיכום ביניים מעדות מנדלבליט

*מנדלבליט על האזנות הסתר לנתן אשל: "זה מאוד הרגיז אותי, והוריתי להפסיק מיד"*

​עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, התמקדה היום בשורת פעולות חקירה שביצעה המשטרה בשלהי 2016 ללא אישורו המוקדם, במטרה לקשור את ראש הממשלה בנימין נתניהו לחשדות פליליים ולעבור לחקירה באזהרה. מנדלבליט אישר על הדוכן כי האזנת הסתר לנתן אשל, שנועדה ליירט שיחות הנוגעות לנתניהו, בוצעה מאחורי גבו: "זה מאוד הרגיז אותי שהסתבר שזה מה שקרה. זה לא דומה לאף פעולה אחרת שנתקלתי בה. הציפייה הייתה שדבר כזה יביאו בפניי מראש, וזה לא נעשה. כשגיליתי את זה, זה אכן הופסק". מנדלבליט הסביר כי אשל עסק בעניינים מדיניים ופוליטיים עבור נתניהו, וכי התנגד להאזנות אלו ללא חשד קונקרטי שקושר אותו אישית, אך השיב כי אינו זוכר האם דרש לערוך בירור על התנהלות החוקרים.

​סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הציג כרונולוגיה של פעולות חקירה נוספות שבוצעו באותם חודשים ללא אישור יועמ"ש כנדרש בחוק יסוד. בין היתר נחשף כי המשטרה ניצלה השלמות חקירה בתיק המעונות כדי לחקור את אב הבית לשעבר רוני דהאן, איש המעון אפי אזולאי ורעיית ראש הממשלה שרה נתניהו על קבלת סיגרים ושמפניות ממילצ'ן, וכן חקרה את ראש המל"ל לשעבר עוזי ארד מהלכים שמנדלבליט אישר כי נעשו כולם ללא אישורו. עוד טען חדד כי בנובמבר 2016 החוקרים "שדרגו" את תיקו האישי של ארי הרו לעבירת שוחד והקפיאו את חשבונותיו כדי להפעיל עליו לחץ, וניסו לגייס את גיל שפר כעד מדינה בתיק שנסגר בהמשך בחוסר אשמה, כשהעד מעיד כי לא ידע על פעולות אלו.

​במקביל הציג חדד את מסע הלחצים שהופעל על מנדלבליט בתקופה שבה סירב לאשר חקירה פלילית בנושא המתנות. מנדלבליט הודה כי הופעל עליו "לחץ מטורף" שכלל הפגנות אישיות מול ביתו בכיכר גורן בפתח תקווה ופרסומים עוינים בתקשורת. חדד הציג סרטון של פעיל המחאה אלדד יניב, שטען כי קציני משטרה בכירים תדרכו אותו בזמן אמת כדי "להפוך שולחן על מנדלבליט", וחשף קשר בין רפ"ק מומי משולם לעיתונאים רביב דרוקר ובן כספית, כולל הדלפת פרטים מחקירת הדס קליין (פרשת מעיל יוניקלו) לתוכניתה של דנה וייס באוקטובר 2016 טרם קבלת אישור חקירה. על כך העיד מנדלבליט כי הורה בעבר לחוקרים לחדול מקשר עם בן כספית, אך לא ידע כי הקשר נמשך.

​בנוגע למעבר לחקירה באזהרה בסוף דצמבר 2016, הודה מנדלבליט כי התבסס על מצג של "קו אספקה" בסך 700 אלף ש"ח ועל עדותה הכתובה של הדס קליין, והודה כי לא קרא את תמלילי החקירה המלאים שפוענחו רק שבועות לאחר מכן. חדד עימת את העד עם העובדה שבהודעתה של קליין לא ננקבו סכומים אלא אחוזים בלבד, ושבחקירתה אמרה תחילה כי השמפניות נועדו בראש ובראשונה למילצ'ן עצמו. כמו כן נחשף כי מהיועמ"ש הוסתרה עדותו של ארנון מילצ'ן מ-1 בדצמבר 2016, בה הצהיר מפורשות כי העניק מתנות "3-4 פעמים בשנה" בלבד. הדיון נחתם בעימות סביב טענת היועמ"ש ל"היתר כללי", כאשר השופט בר-עם תהה כיצד חקרו ראש ממשלה ללא מסמך קונקרטי בכתב כמתחייב בחוק יסוד: "אם אני לא מבין מה החוקרים מבינים מההיתר הכללי, איך חוקרי המשטרה הבינו?", ומנדלבליט הודה מעל הדוכן: "לא היה אישור כולל לחקירה".