משה כהן: פאודה מושכת 45 מיליון צופים בנטפליקס

הפרופסור משה כהן אליה:

‏פאודה והמאבק על התודעה

‏בנז"א צפו עד כה 300,000 אירופאים מהאליטות הווקיסטיות שביקשו אישוש לעוינותם לישראל משני ישראלים שמכרו את נשמתם לווק הגלובלי, בעוד שבעונות השונות של פאודה צפו עד כה בנטפליקס למעלה מ 45 מליון איש.

‏פאודה עושה עבודה מצוינת בהעברת הסיפור הישראלי לעולם. היא מייצרת ערך תודעתי שהוא גדול בהרבה מהנזק שנז"א גורם לישראל.

‏לפני כחודש התחלתי לצפות בעונה החמישית של "פאודה" בנטפליקס, אבל עצרתי בפרק 6. לקראת שמחת תורה החלטתי להמשיך בבינג' ולצפות גם בפרקים 7-8, שעוסקים בטבח השבעה באוקטובר. העונה הזו עושה עבודה תודעתית לישראל ברמה ששום דף מסרים לא מצליח לייצר.

‏כי בעידן שבו הווק של האליטות התרבותיות במערב מתבונן על ישראל בעיקר דרך קטגוריות של "מדכא" ו"מדוכא", "פאודה" פשוט מחזירה את ההיגיון הבריא והמוסרי אל המסך. היא מייצרת את ההבחנה הכי אינטואיטיבית ופשוטה בין מי שנכנס לבית כדי לרצוח משפחה לבין מי שנלחם כדי להציל אותה.

‏וכך אדם בלבנון, בצרפת או בבריטניה יכול לדחות נאום ישראלי כ"תעמולה ציונית", אבל כשהוא צופה על קערת פופקורן בנטפליקס במשך שעה בדמות ישראלית שמנסה להציל את משפחתה, הוא כבר לכוד רגשית בתוך הסיפור. בפסיכולוגיה קוראים לזה narrative transportation, כלומר מצב דברים שבו אדם נשאב לתוך סיפור, ואז ההתנגדות האידיאולוגית שלו נחלשת והוא חווה את העולם דרך עיני הדמויות.

‏וכך כאשר אירופי שמאלני שרואה לקראת סוף הסדרה דמות אירופית לבנה ושמאלנית (אן פעילת זכויות מהגרים) צופה בהקלטה של בן זוגה איש חמאס, המספר בקולו כיצד ירה למוות בילדיו של הגיבור הישראלי "אלי", ולאחר מכן אנס ורצח את אשתו, אותו צופה עשוי להבין טוב יותר את הטירוף שבו הוא עצמו מצוי - כי הוא בבואה של דמותה של אן. והדרך היחידה להביא אותו לנקודה רגשית זו היא באמצעות תיאור אותנטי של הרגש האנושי שהסדרה הזו מצליחה לייצר.

‏כי לבסוף, יש לזכור, אנשים מגבשים עמדות פחות על פי הטיעון הרציונלי ויותר על פי הרגש. ואם אתה מצליח לייצר עלילה אותנטית וסוחפת שגורמת לאירופאים להבין את הסבל האנושי שאיתו מתמודדים הישראלים, כי אז המחסום האידיאולוגי שיושב על ההבחנה הווקיסטית בין "מדכא" ו"מדוכא" מתחיל להיסדק.

‏במובן הזה "פאודה" היא חלק מן המאבק על הזיכרון המוסרי של השבעה באוקטובר בעולם. ואם היא מצליחה לגרום לצופה אחד בפריז, בלונדון או בביירות להרגיש את ההבחנה הזאת בבטן לפני שהוא מנסח אותה בראש, היא כבר עשתה יותר למען המאבק על התודעה מעשרות מסיבות עיתונאים.