מושיק קוברסקי: יושבים להם מר וגברת ישראלי, הבלתי מעורבים

מושיק קוברסקי: ‏יושבים להם מר וגברת ישראלי, הבלתי מעורבים בפוליטיקה, על הספה בביתם, מאזינים לשטף המידע שמעתירים עליהם הערוצים השונים, ומגרדים את ראשם.

‏הם שומעים שכל מערכת הבטחון ידעה שהולכת לפרוץ מלחמה בעזה, שכולם הזהירו את ראש הממשלה שהעדיף לישון, שמבוקר עד ערב קראו לו לפתוח במלחמת מנע, ורק הוא, הבוגד, העדיף לקבל כסף קטרי ולא לעשות כלום.

‏אבל גם לאותו זוג בלתי מעורב זה לא ממש מסתדר עם המציאות. הם שואלים, ובצדק: אם הצבא והשב"כ ידעו הכל והזהירו, למה הם הדמימו את המערכת? למה החיילים ישנו במיטות במקום להתכונן בעמדות? למה המסק"רים לא היו בכוננות? והטנקים? והרבש"צים? למה בכירת השב"כ נענתה: "אחותי, זה תרגיל" ?

‏הם גם זוכרים שאותו ראש ממשלה ננזף קשות מיד בתחילת המלחמה על שתקף מילולית את קטר כי "הדבר מסכן עיסקת חטופים". הם גם יודעים שהוא היחיד שהורה על תקיפה תקדימית בדוחא, שיש אומרים שהניעה את חזרתם של כולם.

‏נמשיך. בטלויזיה מנסים לשכנע את הזוג ישראלי שנתניהו הפקיר את החטופים ויכול היה לעשות עיסקה הרבה יותר מהר. רק שמהצד שני עולה בכיר אמריקאי מממשל ביידן, שנכח בכל החדרים של המו"מ, ושלא ממש ידוע באהדה לנתניהו, ומספר להם סיפור הפוך: שהחמאס הכשיל כל עיסקה, שהלחץ על ישראל הקשיח את החמאס. ובמבחן התוצאה, הזוג ישראלי יודע שכל החטופים חזרו, גם אם לצערנו לא כולם בחיים, ורואה שהעוטף פורח שוב, שכל יום מחסלים מחבלי חמאס והבכירים שם במנוסה מתמדת, ושעזה עדיין טובעת בהריסותיה. הזוג ישראלי זוכר בבעתה את הקריאות "בכל מחיר" של מיקי לוי בכנסת, מדמיין מה היה קורה לו היינו בורחים ונותנים לסנואר להכריז על ניצחון, ולא ממש מתחבר לכינוי "מר הפקרה".

‏ואז שומע הזוג ישראלי את גדי איזנקוט מדבר על חימוש 20000 עזתים חדשים והבאת כח אירופאי לשמור עלינו בדרום לבנון. הוא שומע את ליברמן מדבר על הלגיון הירדני בקלקיליה, ואת לפיד מדבר על צבא מצרי ליד אשקלון. ולמרות שהם לא מעורבים, הם אומרים לעצמם: וואט דה פ-ק? מי הם האנשים העלובים האלו ואיך הם מעיזים בכלל לבקר את נתניהו?

‏ואז הוא הולך לקלפי ושם פתק מחל.

‏שבת שלום.