עוצמה יהודית:

*לאחר הניצחון בהרחקת תומך הטרור סמי אבו שחאדה על ידי עוצמה יהודית, יו״ר המפלגה השר בן גביר הפיץ הבוקר מיליוני הודעות טלפוניות לכלל עם ישראל, ״ברא, ברא, ברא, סאמי אבו שחאדה”*

יו״ר עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר הפיץ הבוקר הודעה קולית לאזרחי מדינת ישראל, שבה בירך על הרחקתו מהכנסת של יו״ר בל״ד, סאמי אבו שחאדה. ״הבטחנו וקיימנו”, נשמע קולו של בן גביר בהודעה תוך שהוסיף כי מפלגתו, עוצמה יהודית, "לא תיתן לתומכי טרור ולמהללי שהידים לפעול בחופשיות בכנסת ישראל".

בן גביר פתח בהודעה בקריאה בערבית "ברא, ברא, ברא" ״החוצה" לעבר אבו שחאדה, ואומר: "עוצמה יהודית הצליחה לסלק את סאמי אבו שחאדה ולא לאפשר לו להיכנס לכנסת”. וכי הוא מבטיח לא לעצור שם, ולהמשיך עם סילוקם של בכירי מפלגות ערביות נוספים בהם ח״כ עופר כסיף (חד״ש) וח״כ אחמד טיבי (יו״ר תע״ל).

יו״ר ועדת חוקה, ח״כ שמחה רוטמן:

היתה לשופטי בג"צ ההזדמנות להתעורר מהקונספציה ולהתחבר לעם ישראל.

‏הם בחרו להישאר מאחור ולהקשיב למפיצי עלילות הדם על חיילי צה"ל ולמצדיקי הטבח ב-7.10.

‏ההחלטה של שופטי בג"ץ לא לפסול את עופר כסיף ולהתעלם מהראיות על רע"מ והמשותפת היא רוח גבית לטרור, ולצערי מדינת ישראל כולה תשלם את המחיר הכבד של הניתוק והאיוולת.

‏ההחלטה מצטרפת לבריחה המבישה ממתן פסק דין ברור וחד משמעי בעניין סמי אבו שחאדה.

‏בממשלה ובכנסת הבאה נמנה 10 שופטים חדשים לעליון, אזרחי ישראל חייבים לוודא שהציונות הדתית והימין ינצחו כדי שהשופטים החדשים לא יהיו שכפול גנטי של שופטי הקונספציה שלא מבינים את הלקח הבסיסי שיש ללמוד מה-7 באוקטובר.

*תגובת פורום “בוחרים בחיים” להחלטת בג״ץ לאשר את התמודדות רע״מ:*

“החלטת בית המשפט העליון לאפשר לרע״מ להתמודד לכנסת היא החלטה חמורה ביותר.

הנחנו בפני בית המשפט תשתית ראייתית רחבה ומבוססת, שממנה עולה תמיכה חומרית ופוליטית במאבק מזוין של ארגוני טרור וקשרים מתמשכים עם גופים שהעבירו כספים לגורמי טרור. כל מימון טרור נוסף שייעשה בעתיד באמצעות רע״מ או הגופים והקשרים שעליהם התרענו, מוטלת ישירות על שופטי בית המשפט העליון שקיבלו את ההחלטה. אי אפשר יהיה לומר שלא ידעו. הראיות הונחו בפניהם והאזהרות נאמרו בצורה הברורה ביותר. האחריות גם על היועצת המשפטית לממשלה שהתעלה מעל אזהרותינו.

החלטת היום מוכיחה כי המצב הקיים אינו יכול להימשך. פורום בוחרים בחיים יפעל בכנסת הקרובה לתיקון חוק יסוד: הכנסת ולהפקעת סמכותו של בית המשפט העליון להפוך החלטות פסילה של ועדת הבחירות במתכונת הקיימת כיום.

לא בפעם הראשונה, בית המשפט עושה שימוש לרעה בכוח שניתן לו, מרוקן מתוכן את החלטת המחוקק ואת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, והופך את החלטתם של נבחרי הציבור כדי לאפשר לרשימה שוועדת הבחירות קבעה כי מתקיימות לגביה עילות הפסילה להתמודד לכנסת ישראל.

הוכחנו שכספי הסיוע של עמותת 48 של רע״מ הגיעו לחמאס ולרבות לזרוע הצבאית של חמאס. זה לא עניין פוליטי. זה עניין ביטחוני. המשפחות השכולות הזהירו לפני שבעה באוקטובר, והן לא מתכוונות לשתוק גם עכשיו.”

*עו״ד יצחק בם שייצג את פורום בוחרים בחיים:* יש שופטים באל קודס, הליך פסילת רשימות הפך להיות להליך פוליטי ולא משפטי. לכן לאחר שהורידו מן המרוץ את אבו שחאדה שום הוכחה לא הייתה מספיקה כדי להוסיף לפסול את רע"מ. ביד אחת נבחריה יצביעו בכנסת, ביד שנייה, ימשיכו להעביר כספים לטרור.

בג"ץ הופך את החלטת ועדת הבחירות: עופר כסיף, רע"ם והרשימה המשותפת יוכלו להתמודד בבחירות לכנסת

בן גביר לריקלין ב-14: ״נסעתי שלוש שעות בצום לכלא קציעות בגלל שמחבל קיבל שמונה זיתים במקום שישה. הנציב ומפקדי שב״ס הגיעו מתנשפים וחשבו שיש מחדל. אמרתי להם: המשילות מתחילה בזיתים - מחבל לא יקבל גרגיר אחד יותר מהמינימום שבמינימום״

מורן אזולאי:

יעקב ברדוגו, המשוריין במקום ה-11 ברשימת הליכוד, צורף אמש רשמית לצוות הקמפיין של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בצוות, בניהולו של ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, חברים גם יונתן אוריך, גיא לוי, טופז לוק, נטע מולכו, אייל הרצוג, אבי גרוס ונווה פנחס.

מאז שובץ ברשימה כמעט לא התראיין, בעוד חברי כנסת כמשה סעדה, עמיחי שיקלי, אלמוג כהן ואמיר אוחנה הוצבו בחזית ההסברה.

‏*אילה חסון: "פתאום לא שומעים את היועמ"שית" - השמאל הבין שההתערבות שלה רק תריץ את הימין להצביע"*

‏העיתונאית אילה חסון לאלי ציפורי: "פתאום כמעט לא שומעים את היועמ"שית. מתגלה איזו פוליטיקאית ושחקנית פוליטית היא, ולמי היא מחוברת במלוא העוצמה. גם שמאל הבינו שההתערבות המטורפת שלה רק תריץ את הימין להצביע. אנשים נזכרו בהתערבויותיה ובכך שנקטה עמדה פוליטית בכל סוגיה, במי היא טיפלה ובמי לא, וכיצד חמקה מסיפור "כוח 100". היכן היו אייסמן ובתי המשפט שאפשרו לכך לקרות? לכן הבינו שעדיף לה לשמור על שקט ולהוריד פרופיל, אני מקווה שאף אחד לא ישכח את התערבויותיה הפסולות, ועל חלקה ב"כוח 100" שמעולם לא נחקר או נבדק - על כך לא נמחל לה. כל אזרח פשוט נחקר מיד על כל דבר קטן, אך במקרה שלה איש לא שואל, אפילו כשנודע שהפצ"רית מרמה לכאורה את בית המשפט העליון. איני מבינה כיצד מרשים למערכת להתנהל בצורה כזאת."

ח״כ משה סעדה: גם כשמדובר בתמיכה בטבח ה7.10, וגם כשהקואליציה והאופוזיציה מקצה לקצה תמכו בהדחה, בית המשפט לא מצליח לעמוד בפיתוי וממשיך להתנהג כשחקן פוליטי ונמנע מלכתוב פסק דין, כדי לסלול את הדרך של תומכי טרור לכנסת.

‏השופט עמית שלא רצה לחייב את בית המשפט להתמודד בהמשך גם עם מנסור עבאס שנפגש עם בכירי חמאס והג׳יהאד ושיבח מחבלים, ועם עופר כסיף שמנרמל פגיעה בחיילי צה״ל, בחר בדרך שמשאירה לו פתח מילוט להגן עליהם.

‏תיקון מערכת המשפט והחזרתה לאזרחי ישראל היא צו השעה!

הפרופסור משה כהן אליה:

‏7 נקודות על "הדמוקרטיה המתגוננת" + נזיפה

‏כצפוי, סאמי אבו שחאדה הודיע על פרישה מההתמודדות בבחירות הקרובות, וחסך מעמית ושות' כתיבת פסק דין שהם ממש לא רוצים לכתוב. אמנם היוריסטוקרטים כבר הרגילו אותנו למצב שבו אין ערך למילה הכתובה בחוק, אבל מעניין לראות כיצד הגענו למצב הזה, ובמיוחד איך הגענו למצב שסעיף זה מופעל בעיקר נגד הימין הקיצוני (בן ארי, גופשטיין, מרזל), אבל לא נגד השמאל הקיצוני (בשארה, טיבי, יזבק, כסיף).

‏1. הלכת ירדור: הפעם הראשונה שבה נפסלה רשימה מלהתמודד בבחירות הייתה בשנת 1965, כשבית המשפט העליון אישר את פסילת רשימת הסוציאליסטים, שהייתה מזוהה עם אל-ארד, מהטעם שהיא שללה את עצם קיומה של מדינת ישראל. והוא עשה זאת בהיעדר חוק שמסמיך את ועדת הבחירות לפסול רשימות בשל האידיאולוגיה שלהן, תוך שהוא מפנה לרעיונות שהתפתחו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

‏2. כניסת כהנא לכנסת: כמעט עשרים שנה מאז לא הייתה פסילה נוספת של רשימה, ובאקדמיה נשמעה ביקורת חריפה נגד הלכת ירדור. ולכן בשנת 1984 ברק ושמגר אפשרו לרב מאיר כהנא ולרשימת כך להיכנס לכנסת, תוך שהם מצמצמים את הלכת ירדור.

‏3. סעיף 7א: הכנסת הגיבה, וב-1985 תיקנה את חוק יסוד: הכנסת והעניקה סמכות מפורשת לוועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות ששוללות את האופי היהודי והדמוקרטי ומסיתות לגזענות. בעקבות זאת, ב-1988 אישר בית המשפט העליון את פסילת רשימת כך, אבל לא אישר את פסילת הרשימה המתקדמת לשלום של מיארי, למרות שהיא ממשיכת דרכה של רשימת אל-ארד, שנפסלה בפרשת ירדור.

‏4. בשארה וטיבי: בשנת 2002 תוקן שוב חוק היסוד ונוספה עילה לפסילת רשימות או מועמדים שתומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד המדינה. התיקון נעשה על רקע נאומו המפורסם של בשארה בסוריה בתמיכה במאבק (מוקאוומה) של חיזבאללה בישראל, ועל רקע פעילותו הפוליטית של ח"כ אחמד טיבי כיועץ של ערפאת ועוד בתקופת האינתיפאדה השניה. אבל זה לא הזיז לאהרן ברק, שאישר את טיבי, את בשארה ואת בל"ד, וזרק עצם לימין ואישר גם את מרזל.

‏5. בן ארי וכסיף: בעוד שברק שמר על סימטריה שתכליתה אי-פסילת מועמדים מימין ומשמאל, חיות הפעילה אמת מידה מגמתית נגד הימין. היא הובילה לפסילת בן ארי ("הערבים הם אומה רצחנית"), אבל אישרה את עופר כסיף על שלל התבטאויותיו הקיצוניות.

‏6. אבו שחאדה: ספק אם על פי הדוקטרינה המשפטית, שכמעט ואינה מאפשרת פסילות, פסילת אבו שחאדה עומדת בסטנדרט שנקבע בעבר (נדרשת מסה קריטית של פרסומים והתבטאויות). על פרסום אחד אף אחד לא נפסל בעבר, ופסילתו היתה מחייבת שינוי בדוקטרינה המשפטית הנוהגת. אבל כנראה השילוב בין הטראומה של השבעה באוקטובר לבין הרכב שמרני יותר, שהוא כיום הרוב בעליון, ביחד עם שיקולים פוליטיים (איך נצא יותר שמאלנים מיאיר גולן ומבהרב-מיארה, שתמכו בפסילה?), הובילו לתוצאה חריגה שבה יש רוב בעליון לפסילת מועמד ערבי.

‏7. בעידן שבו לחוק אין כמעט משמעות, התוצאה של סעיף 7א היא העברת כוח הפסילה מחברי הכנסת אל שופטי בג"ץ, והם כמובן מוטים לשמאל. ולכן סעיף 7א כמעט תמיד יופעל באופן שמקפח את הימין הקיצוני בהשוואה לשמאל הקיצוני.

‏כדמוקרט, הייתי מעדיף מצב שבו מעמידים לדין פלילי מועמדים לכנסת אם התבטאו באופן גזעני או תומך בטרור, ולא יוצרים מנגנון שבו אליטות יוריסטוקרטיות הן אלו שמחליטות מי רשאי להתמודד בבחירות. ומחר, כמו שרמזו לכך פרופ' מדינה ופרופ' הראל, הם עוד יקבעו שרשימות שרוצות לעשות רפורמה במערכת המשפטת הרקובה של ישראל פוגעות "פגיעה קשה ואנושה בגרעין הערכים הדמוקרטים" ולכן יש לפסול אותן.

‏ולסיום - אני לא אהבתי את העובדה ששר במדינת ישראל, בן גביר, טוען בבג"ץ. למה שר צריך להשפיל ראש ולהתבטא באופן כנוע בפני שופטים כדי לשכנע אותם? אתה שר, ולא עורך דין. תתנהג כשר בממשלה שיש לה גאווה, ולא שולחת את השרים שלה להתחנן בפני שופטי בג"ץ!