תושבי השכונה לא סובלים סתם. הם סובלים בגלל תכנון עירוני מוטעה. תושבי פסגת זאב חייבים לצאת מהשכונה כדי לעבוד, לקנות, לבלות. אלא שהפתרונות התחבורתיים נכשלים פעם אחר פעם. על אף שיפורים בתשתיות – כגון גשר עוזי נרקיס, מחלף בנציון ועוד, השכונה מתפוקקת כבר בפתח הבית. תושבי השכונה חיים בסביבה שחסרים בה מקומות בילוי ופנאי, אין אפשרות לעבוד קרוב לבית, והם תלויים לחלוטין בנסיעה ברכב ובעמידה בפקקים.
ומה עם הרכבת הקלה?
הרכבת הקלה עוברת בקצה השכונה ולא משרתת את רוב התושבים. אמנם נוסעים בה אלפי נוסעים מהשכונה כל יום, אבל עבור עשרות אלפים אחרים, ההגעה אל תחנת הרכבת היא קשה והופכת את השימוש ברכבת לבלתי משתלם. אמנם, לתושבי פסגת זאב צפון יהיה שיפור ניכר עם הארכת קו הרכבת שתתחיל לפעול עוד שנתיים. אך תושבי פסגת זאב מזרח, וחלק המרכז, נשארים מנותקים מהרכבת, ותקועים בפקקים. הפתרון שאנחנו מציעים הוא הכנסת קווי רכבת חדשים לתוך השכונה.
בואו נעיף מבט לעתיד הלא-רחוק: כל ירושלים תהיה מרושתת ברכבות קלות – הקו הירוק, הקו הכחול (שניהם כבר בעבודה בשטח), סגול, חום, ועוד. למעשה רוב שכונות ירושלים יקבלו נגישות גבוהה לרכבת קלה, והיא תהיה באמת שימושית ויעילה עבור חלק גדול מתושבי העיר. גם תושבי פסגת זאב ייהנו מכך שהרכבת תביא אותם ליעדים נוספים. אך מבחינת נגישות לרכבת, פסגת זאב נשארת הרחק מאחור ביחס לשאר השכונות.
עשינו השוואה ב"רמת הכיסוי" שהרכבת נותנת לכל שכונה, כלומר – כמה מהתושבים יהיו במרחק הליכה מתחנת רכבת? ובכן, פסגת זאב נמצאת במקום השני מהסוף. יש שכונות שהרכבת מכסה לחלוטין, או את רוב השכונה. פסגת זאב, השכונה הראשונה עם רכבת בירושלים, תהיה בעתיד שכונה המנותקת ביותר מהרכבת.
איך אפשר לחולל מהפכה?
לא יהיה פתרון תחבורתי אחר לשכונה, מלבד הכנסת קווי רכבת נוספים לתוך השכונה. הצענו מספר אפשרויות: לפסגת זאב מזרח תיכנס מסילה ברחובות מאיר גרשון ורחמילביץ. בסיירת דוכיפת תעבור שלוחת מסילה, שתיתן מענה גם עבור התכניות החדשות שיוסיפו שם מגורים וצפיפות, וגם עבור חניון "חנה וסע" ליד מחסום חיזמא, כדי שתושבי בנימין לא יצטרכו להיכנס עם הרכב לתוך השכונה.
האם הניסיון יצליח?
בימים אלה אנחנו מקיימים פגישות עם בכירים בעיריה ובצוות תכנית אב לתחבורה, ואנחנו מציגים דרישה ברורה: לפסגת זאב מגיע לקבל רכבת קלה. חייבים לחלץ את השכונה מהפקק. האם זה קל לשכנע ולעשות שינויים בפרויקטים של מיליארדי שקלים? ממש לא, אבל לנו ברור שזה המוצא היחיד, והדרישה מוצדקת. ויש מקום לאופטימיות: שכונת ארמון הנציב ניהלה מאבק להוספת קו רכבת אל השכונה, והצליחה. באופן דומה לפסגת זאב, הם הבינו שאם הרכבת לא תעבור קרוב לשכונה, היא לא תיתן פתרון תחבורתי לתושבים. בתמיכת ראש העיר המאבק שלהם הצליח, ו"הקו הסגול" ייכנס אל ארמון הנציב. אם תהיה התגייסות של תושבי פסגת זאב, שרוצים עתיד תחבורתי טוב יותר, השינוי הזה יקרה.
בעז הלה, מתכנן שכונתי – המינהל הקהילתי
