הערב התקיימה מחאה של תושבי פסגת זאב כנגד ההזנחה של התושבים בשכונה, הירי לעבר בתי השכונה כדבר שבשגרה, מואזין בקולי קולות
ושגרת פקקים שמרתיחה את את התושבים בשכונה. כולנו חווינו בתקופה האחרונה את תחושת חוסר הביטחון כשכונה שעל קו התפר, עם כל השריפות והיריות והמדיניות הביטחונית המאוד רופסת, אנו אוהבים מאד לגור בפסגת זאב, אבל מרגישים שאין מה לעשות בשלל הנושאים הבוערים האלה,
בימים אלה קמה קבוצת תושבים אכפתית שיצאה למאבק: מאבק שתחילתו היא ההפגנה בעקבות היעדר הביטחון, טרור ההצתות, הירי מהכפרים הסמוכים לפסגת זאב, רעש המואזין המחריד והגניבות הבלתי פוסקות של רכבים בשכונה, הכעסים כמעט בכל בוקר על הפקקים הבלתי פוסקים (כשברקע ממשיכים לבנות עוד אלפי יחידות דיור ברחבי השכונה)
וכך כותב מר עופר ברקוביץ בדף הפייסבוק שלו : תושבי פסגת זאב עומדים שעה! בבוקר בפקקים, בתוך הפסגה. ואין מי שיחזיר את הזמן.
תושבי הפסגה סובלים מיריות, הצתות, רעש זיקוקים ומואזין באופן שוטף, ללא פעילות שתמגר את התופעה. תושבי הפסגה סובלים מגניבות רכבים.
מערך התחבורה המזין לרכבת הקלה לא קיים, הפיילוט של רמקולים קטנים בכפרים ערביים הפונים לתוך השכונה ולא החוצה, לא קודם על ידי אריה קינג וגם לא על ידי משה ליאון. תושבי הפסגה מבקשים שלשכונה הזו בגודל של עיר, יתנו תשומת לב.
תושבי הפסגה יצאו להפגין. אנחנו איתם. באנו להזדהות. ונפעל בכל כוחנו לקדם פתרונות.