טוען רבני עקיבא נאמן – סעיף בוררות בהסכם גירושין

הסכמי גירושין, בדומה לכל הסכם, יכולים לכלול גם סעיף של בוררות. קרי, הסכמה בין הצדדים שמחלוקת ביניהם הנוגעת להסכם הגירושין לא תונחנה לפתחו של בית הדין הרבני או בית המשפט, אלא תובאנה להכרעה בפני בורר מוסכם.

בהסכמי גירושין רבים, כמו בהסכמים כלכלים ומסחריים רבים, כדי למנוע התדיינות מיותרת בערכאה משפטית, התדיינות שעלולה   לפעמים להימשך שנים רבות ובעלויות יקרות, נמצא סעיף הקובע כי במידה ולא תהיה הסכמה בין הצדדים יובא הדבר להכרעת צד שלישי המוסכם על הצדדים, כאשר מנגנון זה עשוי לפעמים לקצר את ההליך, ולא פעם אף להוזיל אותו.

במאמר שלפנינו נסקור את תוקפו החוקי וההלכתי של סעיף כזה בהסכם גירושין;

נבחן את השאלה האם סעיף של הסכמה לבוררות יכולה לאפשר לבורר לעסוק גם בסוגיות הקשורות בילדי הצדדים? למשל, לקבל החלטות בדבר משמורת הילדים, הסדרי השהות, מוסדות החינוך וכדומה?

שאלה נוספת שתעמוד לבירור במסגרת מאמר זה היא, האם במסגרת הסמכות שהוענקה לבורר מוסמך הוא גם מוסמך לפרש את ההסכם.

טוען רבני עקיבא נאמן

האם לבורר המוסכם יש סמכות ?

בכל הנוגע למינוי בורר בהסכם גירושין, חשוב להבחין בין שני חלקים עיקריים בהסכם. ענייני חלוקת הרכוש והממון מכאן, ומשמורת הילדים (כולל הסדרי ראיה וחינוך) מאידך. בעוד שבורר רשאי לדון בסוגיות ממוניות בין בני הזוג המתגרשים, הדברים אינם כך לגבי הילדים הקטינים. בין החלק שעוסק ברכוש לבין החלק שעניינו במשמורת ילדים עומדת "גדר הפרדה גבוהה ורחבה".

בתיק מס'‏ 970523/9 שנידון בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יצחק אלמליח, הרב אליהו הישריק, הרב אברהם שינדלר, בו בית הדין הרבני הגדול נדרש לבחון ערעור שהוגש על ידי אב כנגד החלטתו של בית הדין הרבני האזורי למנות פקידת סעד שתגיש תסקיר בעניין שלוש בנותיו.

האב טען כי מכיוון שבהסכם הגירושין ישנו סעיף בוררות המפנה לבורר מוסכם, הרי שבית הדין הרבני חרג מסמכותו במינוי פקידת סעד.

בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש בפסק הדין שקביעות בנוגע למשמורת ילדים בגירושין הן מחוץ לסמכותם של בוררים. קרי, הן נתונות אך ורק לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

גישה זו נקבעה אף בתיק 529735/7 בבית הדין הרבני בחיפה, בית הדין נימק את החלטתו בכך שרק לערכאה השיפוטית יש את הכח להגיע לתוצאה נכונה באשר לטובת הילדים, להלן ציטוט;

"לבתי הדין הרבניים יש את הכלים והאמצעים לבחון את טובת הילדים מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס, שמקנה לביה"ד את הסמכות למנות מומחה מטעמו שיבחן מהי טובת הילדים בכל הנושאים שמנינו לעיל. ואכן ביה"ד מתבסס או נעזר באנשי המקצוע שהוכשרו לנושאים אלו כמו פקידות סעד לסדרי דין (עובדים סוציאלים) שמביאים בפני ביה"ד תסקירים ובהן המלצות לצורך קביעת משמורת והסדרי ראיה. לעומת זאת כאשר ההורים מוסרים את כל הנושאים האמורים להכרעתו של הבורר עלול בהחלט להיות שעיקרון טובת הילדים יפגע מאחר שלבורר אין את האמצעים המקצועיים לבחינת טובתם של הקטינים."

גישה זו היא הגישה המקובלת בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט. הרציונל העומד  מאחורי גישה זו היא, שגם ההלכה וגם החוק בישראל מניחים את מלוא משקל האחריות לטובת הקטינים על כתפי בית הדין או בית המשפט. הערכאות הן אלה אשר צריכות לדאוג ולוודא את שלומם וטובתם של הקטינים. בית הדין הרבני הגדול הזכיר גם את הגמרא (גיטין לז. והרמ"א בשו"ע חו"מ סימן ר"צ סעיף א') שהגדירה את בית הדין כ"אביהם של יתומים". דהיינו, כל אימת שמתעוררת מחלוקת או בעיה בנוגע לחינוך או משמורת קטינים, בית הדין (או בית המשפט) הוא זה שרשאי להכריע בה. בהתאם לעיקרון טובת הילד ותו לא, ולכן הצדדים עצמם, גם אם הם רוצים בכך, אינם יכולים למסור את עניין בחינת טובת הקטין לגורם שאינו ערכאה שיפוטית.

גישת בית המשפט – מזונות ילדים:

לעומת עניין משמורת הילדים, הרי שמצאנו פסקי דין בהם נקבע כי  שייך למסור את ההכרעה בנושא מזונות ילדים לבורר  -כך למשל המ' (ת"א 1715/85 היפשר נ' היפשר פ"מ מו, 353  "אף שאין למסור לבוררות ענייני מעמד אישי הקובעים בסטטוס אין מניעה למסור לבוררות עניינים אחרים כגון תביעת מזונות של אישה וילדים". על כך חזר בית המשפט המחוזי ב- המ' (ת"א 268/88 דל רחים נ' דל רחים פ"מ מט (3) 428.

אמנם מעיון בפסיקת בית המשפט המחוזי עולה, כי גישת הזרם המרכזי בפסיקה הינה שנושא מזונות קטינים והחזקתם אינו ניתן להכרעה בהליך בוררות. הגישה המקובלת בבית המשפט הינה שאין סמכות לבורר לדון בכל הקשור לילדי הצדדים, כך למשל, כב' השופטת הדסה בן עתו מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי "עניינים של החזקת ילדים ומזונותיהם בוודאי אינם מסמכותו של בורר" (ת"א 3771/84). דברים ברוח דומה נאמרו גם על ידי נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת (בתוארה אז) מרים נאור בבית המשפט המחוזי בירושלים, "נושאים של מזונות ילדים והחזקתם אינם נושאים שניתן להביא לבוררות" (ר"ע 671/85) כך גם עמ"ש 17227-10-18.

הדברים מקבלים משנה תוקף והבנה לאור העובדה כי הבורר יונק את סמכותו ממי שנתנה לו, קרי: הצדדים בסכסוך. אך כל זאת יכול להיעשות כאשר ביד הצדדים עצמם יש את הסמכות. ככל שלצדדים עצמם אין את הסמכות – כיצד יעבירו דבר שאין להם לידי הבורר. בעניינם של הילדים נקבע בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, כי גם הסכמת הצדדים צריכה אישור של ערכאה משפטית.

העולה מהנ"ל, שגם כאשר ההורים מסכימים על זהותו של בורר ספציפי, החלטתו של הבורר חייבת להיות מובאת לאישור ערכאה שיפוטית, ורק אם בית המשפט יאשר, רק אז יהיה תוקף להליך הבוררות.

האם תהיה משמעות לסעיף בוררות בהסכם גירושין?

בעבר  היו שקראו לדיינים למחוק סעיף זה אם נכתב בהסכם, אשר עלול לגרום לבעיה משפטית במידה ותהיה הכרעה של הבורר. כך בפסק הדין בתיק 529735/7 בבית הדין הרבני בחיפה, "זו ההזדמנות, בעקבות כל האמור לעיל להתריע בפני ציבור הדיינים שכאשר מובא בפניהם הסכם גירושין לאישור, ומופיע בו סעיף הקובע שכל חילוקי הדעות בין הצדדים בעתיד הנובעים מהסכם הגירושין, יוכרעו בפני בורר מסוים, חובה על הדיין להבחין אם סעיף זה כולל את הנושאים בהסכם הקשורים לילדים. היות ובמידה ואכן סעיף זה קובע שאף נושאי הילדים ידונו ויוכרעו ע"י בורר, יש לדעת שזו מתכונת אפשרית לנזקים עתידיים".

אולם הגישה כיום כאמור, כי אין תוקף משפטי כלל לסעיף בוררות בכל הנוגע לענייני הילדים. יצוין גם לדברי היועמ"ש הרב שמעון יעקובי בכנס הדיינים תשס"ז שהעלה מספר פתרונות לכך.

האם לאור האמור סעיף זה מיותר?

במקום בו הבורר היה מעורב בהכנת ההסכם, הרי שבמחלוקת בין הצדדים, פרשנות הבורר ודעתו מה הייתה כוונת והסכמת הצדדים, תהיה בעלת משמעות גם להחלטות השייכות לקטינים.

בתיק ‏ 1097906/1 שנידון בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יעקב זמיר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוז – אילוז, בו הגיש האב ערעור על פסק בית הדין האזורי שקבע כי על האב חיוב בתשלום מחצית מדמי החינוך שלא הוזכר בהסכם.

הערעור התקבל, ובית הדין הגדול קבע כי נוכח הסעיף בהסכם, בו נקבע שהצדדים מקבלים על עצמם את פרשנות הרב הבורר בכל הספיקות והעניינים הקשורים להסכם כולל פרשנותו להסכם, וההסכם עליו הם חתומים קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני לבקשתם, ובית הדין מחוייב לעמוד על המשמר שאכן הצדדים יעמדו בהסכם.

העולה מהאמור,  סעיף בוררות נמצא בהרבה מהסכמי גירושין, אלא  שלא פעם עורכי ההסכם אינם אנשי מקצוע, ומן הראוי להביא לידיעת הצדדים כי אמנם בכל ענייני הצדדים, כגון  רכוש ואף מזונות אישה תהיה לבורר שהוסכם בין הצדדים סמכות לקבוע, והחלטתו תחייב את הצדדים, אולם בכל הנודע לילדי הצדדים, לרבות הסדרי שהות, משמורת, מזונות ועוד, לא תהיה סמכות לבורר, והחלטתו לא תחייב, אלא רק החלטת בית הדין או בית המשפט.

במקום שיש מקום לפרשנות ההסכם והצדדים קיבלו על עצמם את הכרעת הבורר גם בפרשנות ההסכם, הרי שלהכרעת הבורר תוכל להיות השפעה גם בדברים הנוגעים לילדי הצדדים.

קבלת יעוץ ללא התחייבות
כל יום בין השעה 13:00 – 14:00

ליצירת קשר עם – טוען רבני עקיבא נאמן 

שלח בוואטסאפ
שתף בפייסבוק
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
חדשות
אחרונות הנבחרות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

כושר-דוד-מילמן3

סטודיו david milman

20210610_132203

מיכל סעידוב יעוץ מס וראית חשבון

WhatsApp Image 2021-10-31 at 09.37.10

יפית נגד

air-conditioner-4204637_1280

פלטינום – מיזוג אוויר

WhatsApp-Image-2022-04-29-at-11.10.37

SARAH לק ג'ל

הלל פרסום ושיווק
הלל פרסום ושיווק

הלל פרסום ושיווק

משכן- יעוץ משכנתאות

8C4F7029-29B9-4610-B63D-ED73FC0D4FFC

אור בלב מגנטים

Screenshot_20211221-0202423

עוזיאל מנעולן

gavel-3577254_1920
לימור גלנטי עורכת דין נוטריון

לימור גלנטי – ירושלמי, עו"ד ונוטריון

Day5_12_2021-1

מאחורי הקלעים של האמונה – נומרולוגיה טיפולית קבלית

WhatsApp Image 2021-10-31 at 09.37.10

יפית נגד

מירי אשרוב

כל מה שמעניין

אינפורמטיבי

אירועים קרובים בפסגת זאב

לא נמצאו אירועים קרובים
פסגת זאב שלי

אנחנו יכולים לסייע לך במציאת המשכנתא הטובה והמתאימה ביותר לך, כך שתוכל לחסוך עשרות אלפי שקלים

השאר שם וטלפון וניצור איתך קשר בהקדם