השינוי המרכזי הוא עליית מחיר הנסיעה הבודדת משישה שקלים לשמונה שקלים.
מעקב אחר השינויים בתעריפי הרכבת הקלה מגלה מגמת התייקרות הדרגתית:
- עד יוני 2023: 5.5 שקלים לנסיעה בודדת
- מיוני 2023 עד פברואר 2025: 6 שקלים לנסיעה בודדת
- החל מ-25 בפברואר 2025: 8 שקלים לנסיעה בודדת
העלאת המחירים הנוכחית, שנדחתה במשך למעלה מחצי שנה, הייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר ביולי 2024. על פי משרד התחבורה, העדכון נובע מהתאמה למדד התשומות של התחבורה הציבורית, העומד השנה על 4.82%. מדד זה מושפע מעלויות הדלק, שכר העובדים, ביטוח והוצאות תפעוליות נוספות.
במקביל לשינויים ברכבת הקלה, צפויים שינויים נוספים במערך התחבורה הציבורית:
- באפריל-מאי 2025 צפויה העלאה של שני שקלים במחירי כרטיסי האוטובוסים
- צפויה עלייה בעשרות אחוזים בתעריפי מנויי "חופשי-חודשי" ו"חופשי-שנתי"
משרד התחבורה מציין כי השרה מירי רגב פועלת מול משרד האוצר במטרה לבחון אפשרויות למניעת העלאת המחירים, במיוחד לאור המצב המדיני הנוכחי. במקביל, המשרד מדגיש את קיומן של הנחות משמעותיות במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" לאוכלוסיות שונות, כולל תושבי פריפריה, צעירים, חיילים משוחררים ואזרחים ותיקים.
חשוב לציין כי השינוי בתעריפים מתבצע בהתאם לצו הפיקוח על מחירי התחבורה הציבורית, המחייב עדכון תקופתי בהתאם לשינויים במדד התשומות. על פי נתוני משרד התחבורה, למרות העלאת המחירים, תעריפי התחבורה הציבורית בישראל נותרים מהנמוכים בהשוואה בינלאומית.
הרכבת הקלה מהווה עורק תחבורה מרכזי המשרת עשרות אלפי נוסעים מדי יום. העדכון בתעריפים משקף את המורכבות בניהול מערכת תחבורה עירונית מתקדמת, תוך התמודדות עם אתגרי תפעול ותחזוקה.
מקס מורוגובסקי, יו"ר עמותת "תחבורה בדרך שלנו", מציין נקודה חשובה בנוגע להבדלי התעריפים בין אמצעי התחבורה השונים: "שמירה על מחיר אחיד, ברור ומשתלם זה הכרח בכל רשת תחבורה ציבורית טובה. שוני בין התעריף של רכבת קלה לבין תעריפי האוטובוסים אינה מומלצת ואינה מקובלת בעולם מכיוון שמדובר ברשת אחת של כלי תחבורה עירוניים."
במקביל לעדכון התעריפים, משרד התחבורה מקדם את רפורמת "צדק תחבורתי" בהובלת השרה מירי רגב. הרפורמה מציעה הנחות משמעותיות למגוון אוכלוסיות, ביניהן אזרחים מעל גיל 67 ותושבים ביישובים המדורגים במעמד סוציו-אקונומי 1-5. לפי נתוני המשרד, במסגרת הפעימה השנייה של הרפורמה צפויים להתווסף כחצי מיליון זכאים חדשים.
נתונים ממשרד האוצר מספקים תמונה רחבה יותר של מצב התחבורה הציבורית בישראל. תקציב הסובסידיה לתחבורה הציבורית גדל באופן משמעותי מחמישה מיליארד שקל ב-2015 ל-16 מיליארד שקל ב-2024. ספיר איפרגן, רכזת התחבורה במשרד האוצר, מציינת כי למרות הגידול המשמעותי בתקציב, נרשמה עלייה של 30% בלבד במספר הנוסעים, המשקפת בעיקר את קצב הגידול הטבעי באוכלוסייה.
תמר קינן, מנהלת עמותת "תחבורה היום ומחר", מוסיפה פרספקטיבה חשובה: "מחירי התחבורה הציבורית בישראל אינם גבוהים. העלאת המחירים פחות משמעותית לעומת מצב התחבורה הציבורית עצמה, שברוב ערי ישראל איננה מהווה אלטרנטיבה ראויה לרכב הפרטי."
בתגובה לעדכון התעריפים הצפוי, מסר משרד התחבורה כי "תעריפי התחבורה הציבורית בישראל הם מהנמוכים בעולם." המשרד הוסיף כי השרה רגב פועלת מול שר האוצר במטרה לבחון אפשרויות שונות בנוגע לעדכון המחירים, במיוחד לאור המצב המדיני הנוכחי.
העדכון בתעריפי הרכבת הקלה מדגיש את חשיבות האיזון בין כיסוי עלויות תפעול לבין שמירה על נגישות התחבורה הציבורית. הרכבת הקלה, המשרתת אזורים נרחבים בירושלים, ממשיכה להוות חלק מרכזי במערך התחבורה העירוני, המחבר בין שכונות העיר ומרכזי תעסוקה.
שחר בר, רפרנטית תחבורה במשרד האוצר, מציינת כי לאחר יישום רפורמת "צדק תחבורתי", כ-75% מהנוסעים צפויים לנסוע בהנחה. לדבריה, "זה נתון משמעותי שאין לו אח ורע בעולם. אנחנו הולכים להיות עם 90% סבסוד לעומת כ-50% בעולם."
עדכון התעריפים ברכבת הקלה מהווה חלק ממגמה רחבה יותר של התאמת מערכת התחבורה הציבורית לאתגרי המאה ה-21. האתגר העומד בפני מקבלי ההחלטות הוא לשמר את איכות השירות תוך הבטחת נגישותו לכלל שכבות האוכלוסייה.
