יחודו של היער בהיותו שוכן על ספר המדבר, ממזרח לקו פרשת המים, ראשו "מושלג" לעיתים בעונת החורף ורגליו במזרח בגבול מדבר יהודה. בתחומו ניתן לצפות בקבוצות של שפני סלע היוצאים להתחמם על גבי סלעים חשופים.
היער ידוע גם בכינויו "יער מיר" על שם עיירה ברוסיה הלבנה. השם ניתן למעשה לחורשה אחת ביער בת כ-1000 עצים שניטעה בתרומת תושבת מיר בשם רוזה, לזכר קורבנות השואה מהעיירה. במרכז היער מוצבת אנדרטת יהדות מיר.
ביער שאורכו כקילומטר וחצי ורוחבו מאות מטרים בודדים, מצויים אתרים ארכיאולוגיים ובהם גתות, כבשני סיד ומערות קבורה, מגוון של פרחי בר ובעלי חיים ומיני עצי יער בהם שבעה מיני אקליפטוס.
ביוזמת קק"ל, המינהל הקהילתי פסגת זאב, המינהל הקהילתי נוה יעקב, ופעילים מסורים מקרב הקהילות בשתי השכונות גם יחד, נכתב חזון ליער. בשנת 2008 היער שולט ושבילי הליכה הוסדרו בו, במטרה להופכו למוקד פעילות וטיילות לתושבי השכונות הסמוכות ותושבי העיר בכלל - יער קהילתי פשוטו כמשמעו. הפעילות ביער מתבצעת על פי העקרונות של "יער קהילתי" שעיקרם שיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער. ביער פעילים, מזה מספר שנים מתנדבים, תושבי השכונות העוסקים בפעילות למען שמירה על היער והדרכה
