העולם בו אנו חיים השתנה ביחס עצום לדורות שעברו, אך עם הקידמה הגיעו שלל חסרונות. אחד החסרונות המורגשים בין שלל האוכלוסיות הוא הלחץ. הוא יכול לנבוע מחמת נושאים שונים ומגוונים,
המונח לחץ (Stress) מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האדם עקב איום פיזי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאויימים. למרות שבעברנו הרחוק נחשפנו הרבה יותר למצבי לחץ הכרוכים באיום לחיינו (חיות טרף, מחסור במזון וכדומה), היום רובנו חשופים יותר לאיומים פסיכולוגיים אשר גורמים אף הם לרמות לחץ גבוהות. בין איומים אלו עשויים להיות פיטורים, קשיים זוגיים, כישלון במבחן חשוב ואפילו הלחץ התמידי המופעל עלינו להישגים גבוהים במגוון תחומים.
אך אצל נערים הלחץ במיוחד אם הוא יומיומי משפיע הרבה יותר אפשר לראות זאת אפי' בטווח הקצר, אך הפגיעה היותר עמוקה היא בטווח הארוך.
הורות חמה יכולה לשמש כחוצץ מהשפעות של לחץ יומיומי אצל ילדים ובני נוער – כך נמצא במחקר שפורסם בשנת 2017.
החוקרים אספו ראיונות טלפוניים יומיים ודגימות רוק מ-132 ילדים ובני נוער, בגילאי 9-17, במשך שמונה ימים בראיונות עם הילדים ובני הנוער, הם שאלו את הצעירים על לחצים יומיומיים, רגשות ותסמיני בריאות גופניים, ובנו מדדו את רמות הקורטיזול (הורמון המקושר). ללחץ), וערכו ראיונות בבתי הנבדקים, במטרה להעריך את רמת החום ההורי במשפחות.
הנתון שנמצא הוא מדהים, והוא יכול לתת לנו ההורים אפשרות לתת לילדנו את המרחב הבטוח לצמיחה בכל תחומי החיים.
יש להקדים כי בממוצע, ילדים ובני נוער חוו יותר רגש שלילי ותסמינים בריאותיים שאינם טובים (לפי המדדים) בימים לחוצים – כמו כולם.
עם זאת, בני נוער וילדים שהוריהם היו פחות חמים (בדיבור ובעשיה עם ילדיהם, הם נטו להראות פחות יחס הורי חם) חוו יותר רגש שלילי, רמות הקורטיזול שנמדדו אצלם היו גבוהים יותר – כלומר הם יותר מאשר ילדים ומתבגרים שהוריהם חמים, אצל המדדים הרפואיים הראו בדיוק ההיפך.
ניתן לראות שאפילו בימים בהם רמת הלחץ הייתה נמוכה מהרגיל, ילדים אלו חוו יותר רגשות שליליים ולחץ לאחרים.
בביליוגרפיה:
Lippold, MA, Davis, KD, McHale, SM, Buxton, OM, & Almeida, DM (2016). תגובתיות יומית של גורמי לחץ במהלך גיל ההתבגרות: תפקיד החציצה של חום הורים. Health Psychology, 35(9), 1027.
